"גִּירְסָא דְּיַנְקוּתָא מִתְקַיֵּם יוֹתֵר מִשֶּׁל זִקְנָה" [ רש"י ]
הַשְּׁקֵדִיָּה מבשרת בכול שנה את האביב
אבל זה אף פעם לא אותו אביב
אף פעם לא אותה פריחה
ולפעמים גם לא אותה שקדייה...
כשראיתי לראשונה את שדייך
בִּמלואם
חלפה בי כהרף-עין
תחושת דֶזָ'ה-ווּ מדהימה
מי שחָזָה וחָוָה דבר דומה
באיזשהו מקום בעולם לאו-דווקא
מול שַׁד חלוץ או פריחת שְׁקֵדִיָּה
במה שהייתה פעם תל-מונד
יודע במה מדובר ויבין את ההמשך:
כשקֵרַבְת את שדייך אל פניי
נִשאבו באופן טבעי
פִּטמותייך בזו אחר זו
אל פי
שום דבר-מה נוסף לא היה דרוש
כדי לקבוע חד-משמעית:
מדובר בגִּירְסָא דְיַנְקוּתָא
שכוחה מתקיים יותר מכול כיבוש
ואם להשתמש בלשון של כובשים:
לכבוש אותך היה אחד המבצעים
המסעירים ביותר בחיי
חֵי נפשי!
ואת זה אומר מי שעבר
לא פחות משלוש מלחמות
עקובות מדם במהלך דור
אחד
כן. זה היה בפירוש דֶזָ'ה ווּ.