על השולחן הריק

1 המָות הוא פֶּרח אַלְמָוֶת. הקֶבר הוא פֶּרח. לגעת בָּאֹשֶׁר. 2 כָּריך של בדידות לַארוחת הבֹּקר וספל קפה שחור על השֻלחן הריק בלי מִלים. 3 מפַצחת גרעינים שחורים בַּצלחת הדוממת הלבָנה. ריח הָעֶצֶב שֶל הֶעָצָב החי 4 כָּריך של בדידות לַארוחת הבֹּקר המשורר הוא לא תמיד שיר מרֻבע כמו פרוסת עוגה לבנה המתמטיקַאי הוא לא תמיד משֻלש שְׁוֵה צלעות כמו חטיף אֹסם ספל קפה שחור על השֻלחן הסופר הוא לא תמיד סִפור אהבה. 5 חטיף של בדידות 6 קניתי בַּשוּק מלים יד ראשונה מלים יד שניה משוּק הפשפשים. 7 חֲנֵה וְסע בְּחניון השיר 8 צוחקת כל הדרך אֶל ספל התה 9 בדידות באגם הבדידות 10 מקַפלת את בדידותי על מדף בַּארון הספרים מִלים בלי מִלים 11 מגפַי הבודדים הלכו לישון עם בדידותי הבודדה על המדף. 12 בין סושי בר למרקיה בחצר הזמנתי מנה של שקט. 13 האִם השיר הוא קלִפת תפוז מגֹרדת בְּאור העֶרב בין הספלים ריח נעֲנע ספל התה נושם את ריח הבדידות. כמו צפור כלואה. 14 בדידותי גומעת שביל הֶחלב בְּספל קפה קר יָרֵחַ מביט מבעד לגרגירֵי החול. כמו חתול שחור. צובע אֶת השקיעות בַּאֲגם את השתיקות בַּמים. שֶקט בַּאֲגם השֶקט. 15 מקציפים את המלים מערבבים בִּקערה משַמנים את תבנית האותיות אופים בְּתנור חם 16 המלים שוברות שתיקה הגרון שובר שתיקה בְּמורד ספל התה. עֲלֵי נעֲנע ניחוח השֶקט.