עָשָׁן

זה לא יכול להימשך כך לָנֶצַח ואם זה לא יֵחָתֵךְ לכאן או לשם במהרה בְּיָמֵינוּ יָמֵינוּ יישארו אחרינו כמו אדמה חרוכה שרק עָשָׁן עוד עולה ממנה פה ושם – זה לא יכול להימשך כך לנצח גם כי בכל היקום כולו אין שום דבר שיכול חוץ מהזמן עצמו אבל גם לו יש מגבלות כמו למשל: אין לו שום כוח על מי ועל מה שאינו – זה לא יכול להימשך כך כאילו אִם נשב ולא נעשה התנאים מעצמם יבשילו והכל בסופו של דבר יסתדר... לא! כי שום משך חיים לא מתאים למשחקי הבשלת תנאים ולהִסתדרויות שמִסתדרות מעצמן – זה לא יכול להימשך עוד יום ועוד יום ועוד יום כי העבר כבר מאיים להיות רוב והעתיד מתחיל לתרץ למה אין לו עתיד (למה באמת?) זה לא יכול להימשך בלי להשתפך לְים כחול או אדום או שחור כמו רוב הנחלים או להיסתם ולְהֵיהָפֵךְ לאזור בעייתי של ביצות ולא את זה אמורים לִרצות כשעדיין יכולים להגיע ולהִשְׁתַּפֵּך בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה זה לזו... זה לא יכול להימשך כמו שזה אבל עובדה שזה מה שזה ומה שקורה חוזר וקורה וחוזר וקורה וחוזר וקורה ומה אנחנו עושים עם זה זוהי השאלה – כן. אילו יכולתי לעשות מה שאני רוצה כמה שאני רוצה ההרים היו באמת מתחילים לרקוד והגבעות להתמוגג הים היה נסוג לאחור בין שהוא כחול או אדום או שחור ואת היית חוזרת ואומרת שמעולם לא הצלחת לגמור יותר טוב מזה – ויכול להיות שכל זה לא קרה בסופו של דבר מפני שלא הסברתי את עצמי נכון או לא הובנתי נכון ולא הובנתי נכון ולא הובנתי נכון עד שהעתיד איבד את השלטון והתחיל לאבד מדי יום ביומו גם את זכותו להתקיים.