אף פעם לא הייתי זקוק ליותר
מִמה שדרוש כדי לשרוד בכבוד
ולא פעם יכולתי להסתפק
גם בהרבה פחות –
מה שדרוש לי כדי לשרוד
זו קורת-גג קטנה וביגוד ומזון
וחופש לֶאֱהוֹב כְּשֶׁעֵת לֶאֱהוֹב
וחופש ללכת כשעת לעזוב
ואני מתרגל מהר מאוד
בכול מקום לכול העונות
אבל משום-מה תמיד במיוחד
אני אוהב את הסתיו
אולי כי הסתיו מזכיר לי תמיד
את הפעם הראשונה שהתפשטת
מולי והיית כול-כך טבעית
שההמשך היה גם קסום גם פשוט...
פעם כשיכולתי להרשות לעצמי
לא מעט מוֹתָרוֹת מכול הסוגים
צרכתי לא פעם בימים אחדים
דברים שיכלו להספיק לשָׁנִים
וגם אז ידעתי להסתפק
במחסה מפגעי האדם והטבע
ובמים פשוטים וזרעי הֶמְפְּ
ולהשלים בדמיון את כול היתר
אבל מאז שנכנסת עמוק לחיי
אני לא יכול עוד להסתפק
בפחות מכול מה שיש לך לתת
גם כשחצי זה יותר מדי –