מזמור לתשעה באב

על אלה אני בוכִיה: אֵלִי עזבני לנפשי בוגדים חרשו על גבי גלמים רמסו את שירַי דמי הותר כמיִם הותר גם דמם של רעַי זרים פלשו לביתי חמסו את רִגבי-אדמתי טפלו עלי הררֵי-שקרים ירקו לתוך בארי כרמים עקרו בשמי לַחְמם מהלו בדמי מאסו אבנֵי-גבולי נופפו בם אל מול פנַי סרחו להם תחת אפי עקרו את מיטב נטועַי פשטו את עורי בעודי צלו בשקיקה את בשרי קברו את חלומותַי רוצצו שארית תִקוֹותַי שפטו ועיוותו את דיני תרמו (לעצמם) את חֶלְבִּי ימח שמם!