סְדוֹם הַמּוֹדֶרְנִית מְשַׁוֶּקֶת אַנָּסִים
לְדַרְכָּם יוֹצְאִים בִּצְעָדִים מְאוּסִים.
נָשִׂיא לְשֶׁעָבַר וְרֹאשׁ עִיר מְכַּהֵן
אֶת הַתִּקְשֹׁרֶת לֹא נִתָּן לְסַבֵּן.
בַּת הַשָּׁכֵן לֹא יְכוֹלָה לִצְעֹד
בְּקִרְיַת מַלְאָכִי מְשַׂחֵק הַכָּבוֹד.
הַכֹּל בְּהַסְכָּמָה, הַכֹּל בְּהַסְכָּמָה
אִנּוּס אִשָּׁה זוֹ הַמְּגַמָּה.
אֵם חַד הוֹרִית, אִמָּא לַיְּלָדִים
אוֹתָהּ אוֹנְסִים אֲנָשִׁים מְכֻבָּדִים.
אֵיזוֹ בּוּשָׁה! אֵיזוֹ מְאֵרָה!
לְאָן נֶעֶלְמוּ עֶרְכֵי הַתּוֹרָה?
קִרְיַת מַלְאָכִי הָפְכָה לִסְדוֹם
בָּהּ הֶהָמוֹן לֹא מַפְסִיק לִזְעֹם.
הָאֶצְבַּע מַאֲשִׁימָה, הָעִיר בַּכּוֹתָרוֹת
אֲבוֹי לַבּוּשָׁה, הַחֲדָשׁוֹת בּוֹעֲרוֹת.