אוויר לנשימה

בימים שכמעט התעלמתי ממךָ הייתָ תמיד שָׁם בשבילי כמו ארצות חום שתמיד נמצאות עבור ציפורֵי ארצות קור הייתָ תמיד שָׁם בשבילי בלי לעשות שום חשבונות מי יהיה יותר בשביל מי ביום שֶפתאום יצטרכו אותו מי יהיה יותר בשביל מי כשלפתע זקוקים אחד לשני כמו לדם עשיר בְּהֶמוֹגְלוֹבִּין כמו לאוויר לנשימה – אֲבָל לא באמת התעלמתי ממךָ רק העמדתי פנים שזה כך כדי שאויבֵי אהבתי יחשבו שהיא כבר מזמן נגמרה וכך גם אתה העמדתָ פנים כשעברנו זה על פני זו בַּסָּךְ אוהבים עד זוב דם ודמעות ומחנק אבל לא מסגירים בצליל-קול או מבט עכשיו שאויבֵי אהבה זו כולם עברו עַד אֶחָד מִן העולם ספק אִם יש לנו די דם ואוויר להתחיל פה חיים חדשים: לְמַמֵּש אהבה ששָׁנִים על שָׁנִים חיה רק על געגועים וכאילו הפכה מחדש לבתולית כמו אֵם של בֶּן-אלוהים... אז אולי מוטב לא לנסות לשנות אֶת המצב הקדוש למרות שבִּיאָה ממשית שלךָ שוב היא מַשְׂאַת גופי ונפשי.