וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי... וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה" (יחזקאל טז, ו-ז) מַעֲשֶׂה אשר חָזִיתִי באישון לֵיל-חלומי, עֵינַי עצומות, עַפְעַפַּי מְרַפְרְפוֹת ואני שָׂרוּעַ על מִטתי בְּבֵיתִי וְנִשְׁמָתִי לא עִמִּי וּמְרַחֶפֶת בסערה לְמַדְחֵפוֹת בֵּין עליונים לתחתונים - בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בֵּין עֲלֵי אֲדָמוֹת - לִשְׁאוֹל-תחתיות - לִמְדוֹר אש מִשְׂרְפוֹת. וּבֵין חֹשך לאור בַּלָהוֹת, מִבַּעַד עַרְפִלֵּי זפת בּוֹעֶרֶת וַעֲשֵׁנָה - כְּלוּב חָשׁוּךְ לנפשי נִדְמָה תָּלוּי בין תֹהוּ לבֹהו על בְּלִימָה; ובו - בין אֵש לאֵש וּלְהָבָה - פושעי-עולם כלוּאים, מאחורי סוֹרָג וּבָרִיחַ לָנֶצַח נעולים. הוּבאוּ מִפֹּה וּמִשָּׁם לְכָאן, מכל עִדן וַאֲתָר וּזְמַן קֻבְּצוּ נִכְבְּלוּ לְדִרְאוֹן עולם. חטאם כחוט-זוועה הַקוֹשׁרם - רוֹדְפֵי יהודים כולם. זוממי-מְזִמָּה, חובלי-חבלה, רוצחים, אנשי כֹח וּשְׂרָרָה - כל איש בם ישלוט בגייסותיו ביד רמה; מַחְרִימִים, מְנַשְּׁלִים, מַגְלִים, מגרשים - בְּעִקָּר יהודים. בינם פרעֹה משליך ילוֹדים לַיְּאוֹר, חמלניצקי הַפּוֹרְעָם, טורקוומאדו הַמְענָם ושוֹרפם למען יְגַלּוּ האור; במחרוזת של שיני-זהב וַעֲצָמוֹת בצווארו - אדולף במרכז "כבודם", וטיטוס, נְבוּכַדְנֶצַּר, איזבלה וּפרדיננד - וּנְבוּזַרְאֲדָן; וּמַפְרִיס-השלום אבּוּ-עמר, לרגליו שַׂקֵּי שטרות וַעֲרֵמַת גוּלְגָלוֹת - וּקְרוֹבוֹ - בן-דודו הרחוק - מִזֶּרַע עמלק, האגגי המן. בשם נצרות איסלאם, שוויון עולם וְכִבּוּשׁוֹ תחת רַגְלָם; וכל אידיאולוגיה - כְּדָתָם ואין בִלתָם. מזמורי-קֹדש בִּגְרוֹנָם וּפִגְיוֹן ותותח וגאז וּמוֹקֵד בידם - לשפוך דְּמֵי-קָרְבָּנָם. רִצְפַּת הכלוב, תִּקְרָתוֹ וקירותיו - זכוכית וּפֶלֶד סורגים; ואש כחולה וּלבנה, כִּבְרַק הקרח מסנוורת, ואש שחורה ואדומה, לוהטת-תֹפת וּמְאַכֶּלֶת - כל הַמַּבִּיט בָּהּ וקפאו דמיו בעורקיו, וְאֻכַּל בשרו מעליו. וְאוּלָם הַלָּלוּ בכאן - לִבם וּמוֹחָם לא-אדם, אסופת פושעי על-שתיים נאלחים וּתְפִלַּת "אֵלִי שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם" לא נלחשה עבורם. בִּקְצֵה-הספסל מֵאֲחוֹרֵי כולם "אחד משלנוּ" - כמעט נעלם. פְּגַז-תותח וּפְקֻדָּה טמאה בידו, פניו סוֹמְקֵי-זעם לחרפתו על שִׁבְתּוֹ בְּמוֹשָׁבָם. ועוד כָּהֵנָּה ספסלים פנויים - מִבְּלִי יושב וּכְאִלּוּ מחכים - - - ומיהם - פְּלִיאָה עֵינֵי רוחי - להם ממתינים אותם ספסלים ריקים -? מיהם יובלו, יִכָּלְאוּ אל-בין ברזל הסורגים וְשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה בריחים, יתחברו אחרונים אל ראשונים לְהִתָּלוֹת "באילנות גבוהים"? וּבִרְאוֹתִי את הללו בשִקוּצָם וְהִנֵּה כלל לא נָבוֹכוּ ומביטים בסקרנות, מָטִים ראשיהם נִכְחָם, מבעד לקירות זכוכית-כלובם וְסוֹרְגֵי-בְּרִיחָם; וּכְמוֹ חיוּך וגִחוּך נסתרים מעקמים מִצְחֵיהֵם: "זוּ הפעם לא בָּנוּ הָאָשָׁם" רועדות בחדווה בִּרְכֵּיהֶם, וּשְׂבִיעוּת-רצון מְעֻוֶּתֶת מאפילה תִפלצת-פניהם. וְעֵינַי תֶּחֱזֶינָה על פני אדמה: גִּדְרֵי-תַּיִל, שיירות כלי-רכב, מִתְקְנֵי-כְּלִיאָה וּכְלָבִים מאומנים, חיילים ואנשי-משטרה - חִשְּׁלוּ נפשם וִידֵיהֶם - לְשֵׁם אותה מטרה: בִּפְקֻדַּת-טומאה להחריב להפקיע לְגָרֵשׁ וּלְנַשֵּׁל יהודים בידי יהודים - בארץ ישראל. ואין איש בָּם השואל: "מֶה היה לי מַה... וַהֲלֹא אַחַי-הם... ישראל... בְּנֵי עַמִּי, בְּנֵי אימא אדמה"...? אֵין קוֹל, אין הִרְהוּר... ציות חפוי-ראש... ודממה - - - ימתינו הללו בִּדְרִיכוּת לִפְקֻדַּת אנשי מִמְשָׁל וּמְדִינָה "מְפַקְּדֵי רוּחַ": אקדמיה, תקשורת וּבָמָה, פקידי-עֵט, מִשְׁפָּט-מִשְׂפָּח, חֻקָּה על בְּלִימָה. וּאָזִיר וּמִשְׁנֶה ויועץ וְרָאשֵׁי-וועדות וראש-ממשלה מִקְבָּץ מֻמְחֵי הַשְׁחָתָה, הִשְׁתַּלְּחוּת וַהֲסָתָה, חבורת-עוון מֻכֵּי-סנוורים, מַכָּה טְרִיָּה וּמַשְׂטֵמָה, אַנְשֵׁי-זָדוֹן וּמְזִימה - חטאם כדגל בידם וּלְשׁוֹנָם - תַּהְפּוּכוֹת מִרְמָה. ישליכו פִּשְׂעֵיהֶם בַּאֲחֵיהֶם, והם "צדיקי הדור" בְּעֵינֵיהֶם; חֲטוֹטֶרֶת-גלות נַפְשָׁם - "יהודֵי-עולם" וְעִקָּרָם: "עֶבֶד כִּי יִמְלֹךְ" וּמַרְצֵעַ-עַבְדוּת בְּאָזְנָם. זוהי הכנופיה - אלה אנשיה - אשר צה"ל על דְּגָלָיו, נֶשֶׁק-קֹדשו, זרועותיו ולוחמיו ממתינים בְּדִמְמַת-אֶלֶם לִשְחוֹר פקודותיה... וּלְבָבִי בְּחָזִי בַּחֲלוֹמִי יזעק: אִמִּי, הוֹרָתִי, ארצי - מָחְריבַי-אִמִּי - מַחְרִיבַיִךְ, מְהַרסֵי-שְׂדוֹתַיִךְ-אִמִּי - מהרסָייך, אִמִּי הלֹא תשאלי לִשְׁלוֹם אֵלֶּה וְאֵלֶּה בָּנַיִךְ-אֲסִירַיִךְ! אבוי הָרוֹאוֹת עֵינַי, רוּחִי תופסת, תָבֶן עַד-מַה, היכן פשע וְאֵי-בַּזֶּה אמת תמימה? האם הוא פֹּעַל-אֵל הכרחי, לְיַדְּעֵנִי על-כָּרְחִי לדעת - כְּנֶגֶד סֵרוּבִי, לִפְקֹחַ בְּחֹזֶק-יָד עֵינַי וְרוּחי? עַד יְקִימֵנִי אֵלִי מתהֹם נְשִׁיָּה... עד אבינה - ארצי - ישראל כֻּלָּהּ... עַד אָשִׁיבָה ממשלתי וְשׁוֹפְטַי - כְּבָרִאשׁוֹנָה...? האם גְּזֵרָה היא וְדִין-אֱלֹהַּ דִּינָהּ כִּי אֵלֵךְ במדבר עוד ארבעים שנה עַד תִּטְהַר נפשי וְתִתְקַבֵּץ מִגָּלוּתָהּ? וּמנגד כלואים לְדֵרָאוֹן - לָנֶצַח בִּכְלוּבָם - יְגַחֲכוּ פושעי עולם ושמחה נַעֲוָה לאִידִי בפרצופם: "הנה אלה מַמְשִׁיכֵי-דַּרְכֵּנוּ, עד תֻּמָּהּ הם יבצעו מְשִׂימָתֵנוּ; יַעַקְרוּ יהודים מעל אדמתם וְיֻחְרַם רְכוּשָׁם - יִמָסֶר לְשׂוֹנְאֵיהֶם - בִּידֵי-יהודים אֲחֵיהֶם; וייטיבו הם מֵאִתָּנוּ "בצדק עולמי" לְבַצֵּעַ חלום-דורות: יהודים בִּידֵי אֲחֵיהֶם - אל בין שִׁנֵּי-אֲרָיוֹת, וְתֶחֱזֶינָה עינינו נוֹרָאוֹת, נִסים וְנִפְלָאוֹת". וְעֵינַי דומעות וּנְשִׁימָתִי בְּקִרְבִּי בְּבֶכִי חֲנוּקָה ורוחי סועָה-סערה וּתְהֹם מַאַפֶּלְיָיה. וָאֶתְעוֹרֵר, וַאִיקץ וּסביבי חֲשֵׁכָה... חַשְׁרַת-עבים מעיקה וְלִבִּי מַהְפֵּכָה... לא אֵדַע עד-אן וְאֵיכָה - - - - אחת ידעתי: עֵירֹם אֲנִי וְעֶרְיָה מִתְבּוֹסֵס בדם-לבי וַיַּעֲבֹר אֱלֹהַּ עָלַי וָיֹאמַר אֵלַי: "בְּדָמֶיךָ - אתה חָי"!