מילה אחת ועוד מילה, ל שיר שלא הושלם... ושוב עולה השאלה: "למה אני קיים?" אולי מפי המלאכים, שפתיים לוחשות, את החוכמה שבפסוקים, אשר מילים לובשות... האם הייתה זו רק דמעה, שבליבך נגעה? אולי כחרב החדה, בנפשך פגעה? גם בלכתי מהעולם, האם אותי תזכור? חייתי כאן כמו כולם, תחת קרני האור. פסקה לובשת משמעות, בפאזל החיים... משפט מצליף במציאות, שבה רוב נמצאים, וכפגיון נעוץ בלב, גם רגש מדמם... אין איש אשר יחוש שליו, מול גל רם, מתעצם. מילה אחת ועוד מילה, לשיר שלא הושלם... ושוב עולה השאלה: "למה אני קיים?" אולי מפי המלאכים, שפתיים לוחשות, את החוכמה שבפסוקים, אשר מילים לובשות... האם הייתה זו רק דמעה, שבליבך נגעה? אולי כחרב החדה, בנפשך פגעה? גם בלכתי מהעולם, האם אותי תזכור? חייתי כאן כמו כולם, תחת קרני האור. ביקשתי להוקיר כל לב, אשר פועם ליד... ברגעי שמחה או כאב, איתו, איני לבד. לכל אשר חלק איתי, פאט דרך לא סלולה... אני נושא את תודתי, תפילה למחילה... מילה אחת ועוד מילה, לשיר שלא הושלם... ושוב עולה השאלה: "למה אני קיים?" אולי מפי המלאכים, שפתיים לוחשות, את החוכמה שבפסוקים, אשר מילים לובשות... האם הייתה זו רק דמעה, שבליבך נגעה? אולי כחרב החדה, בנפשך פגעה? גם בלכתי מהעולם, האם אותי תזכור? חייתי כאן כמו כולם, תחת קרני האור. |