לֶב שָׁבוּר וּמְיֻסָּר.
סַר לְמָרוּת הַמַּשְׁקֶה וְדַבָּרִים אֲסוּרִים.
חוֹשֵׁב הוּא עַל אֵיבָתוֹ וּמְבַטֵּל אֶת אֲהָבַתּוּ.
כָּל תְּשׁוּקָתוֹ הִנָּהּ סֵבֶל וְסוֹפָהּ הֶרֶס.
לֶב שָׁבוּר וּמְיֻסָּר.
הִנּוֹ לֶב נִבְגָּד וּמֵאַהֲבָתוֹ הִנּוֹ מְיֻתָּם.
רָחוֹק הוּא מִשִּׂמְחָה וְקָרוֹב יוֹתֵר לַיָּגוֹן.
בְּכֹל מְאוֹדוֹ, לֹא יִשָּׂא בַּתּוֹצָאוֹת.
לֶב שָׁבוּר וּמְיֻסָּר.
דּוֹאֵב וְכוֹאֵב, אֶת רַחֲשֵׁי לִבּוּ הַהוֹלֵם.
הַסֵּבֶל וְהַפְּרָאוּת, פּוֹרְקִים הֵם אֶת הָעֹל.
הַתִּסְכּוּל וְהַשִּׂנְאָה, הִנָּם זֶרַע הַפֻּרְעָנוּת.
לֶב שָׁבוּר וּמְיֻסָּר
הִנּוֹ לֶב אָשֵׁר חוֹשֵׁשׁ הוּא מֵאַהֲבָה.
כְּמִיהָתוֹ אֵלֶיהָ הִנָּהּ הַסַּבָּל וְהַיִּסּוּרִים.
אוֹי לוֹ לְאָדָם הַסּוֹבֵל בְּלִבּוֹ.
לֶב שָׁבוּר לוֹ וְסִבְלוֹ בַּל יְתֹאַר.
לֶב שָׁבוּר וּמְיֻסָּר.
מִתְאַוֶּה לְכֹל תַּאֲוָה מִזְדַּמֶּנֶת.
וּמִתְפָּרֵק לִרְסִיסִים בְּכֹל מַגָּע אוֹהֵב.
דִּכְאוֹנוֹ נוֹבֵעַ מִתִּסְכּוּלוֹ
וְסִבְלוֹ מֵעֹמֶק לִבּוֹ.