יבש לו הדיו בעטי
כלו להם החודים בעפרונותיי
ואצבעותיי נותרו קפואות למול המקשים
ונותרו במוחי רק זכרונותיי.
צפים הם ומרחפים
חוזרים לתודעתי ומטרידים
לטוב ולרע משנים הם את מצב רוחי
אבל תמיד הם צצים ושבים.
זכרונות יפים וטובים
מעוררים גלי תקוה ואכזבה
ובמרחק נגיעה ממך, אך לשווא
נותרים כנרות חנוכה.