נסיכת הים
על צוק אל מול הים בשקיעה
יושב העלם צופה למרחק בכמיהה
צללים רכים יורדים אל הגלים
מלטפים בלחישת ניגונים
משכיבים את הים למנוחת הליל
עד תגיע הזריחה
בזחילה הגלים נושקים אל החוף
ונסוגים לאיטם לאזור תנופה
משטח החול מתחתם באלפי גרגיריו
חלק ונוצץ כראי כמו נוצר זה עתה
כמו כף רגל לא דרכה
לא השאירה טביעה משלה
מצדפה זהובה שהיגיעה אלי חוף
צפה עולה במלא קומתה באפלה
דמות מופלאה נסיכת הימים
תלתלים שערה חבלים לבנים
לאורך גופה יורדים מתפתלים
עד כף רגל יחפה
צבע פניה כבהט עיניה שנהב
עפעפיים סוגרים כתריסים מצלים
מעיינות נישמתה חבויים
מסביב גלים גלגלים קטנטנים
מרקדים מפזזים בהמיית ניגונים
את בואה בחן מקבלים
מלאכי השמיים שולחים בירכתם
נגינת הנבל וחליל בשירתם
הרוח הנושאת ספינות אל הים
שבה לרגע ממסע לארצות רחוקות
נושבת קלות זר ברכות
ודימעה מעין העלם על הלחי ירדה
בתודה
מישאלת הלב לו ניתנה בעיתה