שאון עולם

wednesday, 17 October, 2007 שׂאוֹן עוֹלָם יעלה השָׁאוֹן ויגבר באוזניים חורק מָכֶּה כבר מחר ועדיין יְנָסֵר אין מִפְלָט לא בחדר אטוּם לא במקלט חודר דלתות וכּתָלִים נעולים מתחת לעוֹר ותָּאִים אפוֹרִים במוח מוּתָשִים עדיין יָכֶּה הקוּרְנָס המָשׂוֹר מְשׂוֹרֶר מְלָוֵוה מאחור מדחס קונגו במנועו חודר בזִיפּוּת הֲיָשַׁן של הכּבִיש וּמָחְפֶּרוֹן אחריו מְפָנֵה אבנים וּשברים מיותרים פועלים עם כֶּלִים מַחָרִים מחזיקים אחריו וּמְיָשְרִים חופרים ומכסים את תשתית הכבישים יַעָשׂוּ הפסקה קלה לארוחה מגופם נוטפת זיעה מְלוּחָה ברוח טובה מנגבים עם פִיתָּם חומוס בקופסא וּבָצַל ירוק ורענן זיתים כבושים ובֵיצָה קשה עם מלח וּפִלְפֶּל לתִּיבוּל ותרמוס קפה שחור וּמַהָבִּיל ריחו הטוב בנחיריים מעפיל מלוּוֶה בריח זפת ואבק מִתְתָּמֶר חוזר ואומר ולא גומר העובדים שעובדים לעבודתם שָבִים אך אנחנו מותשים נואשים ומטושטשים משירי לאה כהן