מגיע יום בו איום יש על הבריאות
והאדם נותר ללא אוויר בראות
ולפתע יש אירוע מוחי
וכבר לא נותר לומר כוחי.
בריא האדם וניצב ללא חת
למרות שבכל יום נגרם לגופו פחת
ואט אט נופל לערימת השחת
ומה מחפש לו לבסוף, רק מעט נחת.
אדם מפקיר את בריאותו
ולקראת זקנה חש את התרופפותה
אך כל האמצעים והכספים
אינם משיבים את האדם לקדמותו.
ותקנה אין לגוף האדם הדואב
ורק מייסורים הוא סובל וכואב
ומוחו עסוק במחלות ודואג
ואת מחלתו בתרופות טובל.