|
כמו דצמבר אשתקד,
בין ערמות שלכת,
בשמלת עלים שקופה
פתאום היא
מסתלקת.
משיבה דרכה הרוח,
אך היא אצה וחומקת,
זיכרונות מן העבר
מֵשירה
על המדרכת.
ואתה נותר כמו זַר,
מיותם על אֵם הדרך,
ביד רועדת מנפנף
לה לשלום,
אך בין אמש למחר,
כבר ניצבת האחרת,
עירומה נחשפת
היא היום.
פשוטה, רכת מבט,
שברירית, זכה, צוחקת,
בידה אוחזת זֵר של
משאלות,
בחיקה חזון ימים,
בחיבה אותו חובקת
להגשים לך את
כל החלומות. |