עד לפני 5-6 שנים, כל שייאמר לעיל לא יכל להיות רלוונטי. אבל בימים בהם נשארתי אחד היחידים אשר עדיין מניח לשתי הגבות להתמזג בשלווה זו עם זו מבלי למרוט אותן בעזרת חוט דנטלי, היה זה רק עניין של זמן עד שגם שמי יצטרף לרשימת הנופלים (בפח).
אישתי, כרוב הנשים, נוקטת בשיטה המכונה 'צבירת סירובים', לפיה היא מנדנדת לי שאקח אותה למקום משעמם זה או אחר, מתוך ידיעה שמספר הפעמים שאעז לדחות אותה מעלי מוגבל הוא, וברור לשנינו כי בפניה הבאה כבר אקפל את הזנב. בכלל, לא מובן לי למה אני הוא זה שצריך לקחת אותה. הייתי מוכן לבוא איתה, אם הייתה מבקשת, אבל לקחת אותה זה כבר סיפור אחר. מצד שני, נחשב לי שלקחתי אותה, כך שאולי עדיף לקחת מאשר לבוא, אך הרי לא בזאת עסקינן. גם אני לעגתי פעם לחבר זה או אחר שהלך כצאן מובל לטבח לחוות הקטורת ומוסיקת הנחלים. כנראה שהפעם אני לא זה שצוחק אחרון, ולחתונתי, זיכו אותי אחי הגדולים בחבילת פינוק זוגית בספא הכי מפנק שיש.
"יחשב לי שלקחתי אותה לספא, וגם בלי לשלם", חשבתי. כיוון שהחבילה כללה גם לילה במקום, ארזנו עוד שלושה תיקים, ועשרים דיסקים, ויצאנו לדרכינו.
למוד ניסיון מחמשת הצימרים להם הענקנו את שירותינו בארבעת השנים האחרונות, אני יודע כי הערובה לבילוי שקט, רומנטי ונעים היא השגה מוקדמת של הדבר אשר עבורו הואלתי בטובי הרב להטריח את עצמי ממרומי הספה שלי. עלי לחזר במרץ, לפתות את אהובתי, ולגרום לה לתנות איתי אהבים, מהר ככל האפשר. מהירות היא שם המשחק. כל התמהמהות מצדי, עלולה לגרום להצטברות של מתח. מתח, יודע כל ילד, הוא הגורם מספר אחד לכאבי ראש ובטן, ומכאן ההמשך ברור. השגת המטרה תאפשר לשנינו לחיות בשלום במשך היומיים הקרובים. ברם אם ייכשל ניסיון התקיפה, לרוב עקב תזמון לא נכון, או חוסר תחכום, עלולה להיות לכך השפעה הרסנית על הבילוי הרומנטי. הדי הכישלון והעלבון שלי יהפכו להיות כמו קוף על הגב, המטריד את מנוחת שני הצדדים.
הראשון בסדרת העינוגים, כך עידכנה אותנו בחורה פלשתית עם השם המפתיע 'חנה', הוא הג'קוזי. מקדש האהבה הנ"ל ממוקם בקצה הבניין, ומחלונותיו נשקף נוף תנכ"י, כמעט כמו חנה. "אל תדאגו, החלונות הם חד-צדדיים ולא ניתן לראות אתכם מבחוץ", היא אמרה. מי בכלל חושב על זה, הרהרתי. לא חשבתי גם על מאות הזוגות אשר ידע הג'קוזי לפני שנכנסתי לחייו. התזמון היה נכון, ובתחכום לא היה צורך. מיהרתי להוריד את הקוף מהגב.
כיוון שבשובר המתנה שקיבלנו, היה כתוב שאנו זכאים ל-45 דקות במקדש, נשארנו בעקשנות חמישים רגע (אמא מתעקשת שדקה זה רגע, וש 16:45 זה חמש פחות רבע. לא משנה), על אף שכמעט איבדתי את הדופק, והידיים שלי נראו כמו ערמונים שנשכחו בטוסטר-אובן. תשוש המשכתי בריצה קלה בניסיון להדביק את החיוך של יקירתי, אשר כבר ישב וחיכה תוך קשקוש בזנב, לדבר האמיתי - המסאז'.
חמישה-עשר רגעים של המתנה עברו עלי בניסיון לנחש איך תראה המסאז'יסטית שלי.
מלכת באדולינה שלי (אוכלת בעיקר שוקולד ועושה רק מה שהיא רוצה), להבדיל, הנעימה את זמנה בחיסול צלחת העוגיות שהוצבה לפנינו לקישוט. הנה נפתחת הדלת, ובחורה בלה, לקראת סוף גיל העמידה התקדמה לעבר שולחן הקבלה כשמאחוריה סייחה צעירה קטנת גוף. "מה הם מביאים לפה זקנות כאלה", נהמתי, "היא לא זקנה, מקסימום חמישים", החזירה העזר כנגדי. החלטתי להמשיך ולתבוע את אשר מגיע לי..."הצעירה נראית טוב, פרצוף לא משהו אבל אחלה גוף". לכאורה משפט פשוט, אך שימו לב לתחכום. המטרה היא ברורה, להבהיר למלכה כי אני מעונין להישכב במערומי דווקא למרגלות הסייחה ולא למרגלות הזקנה הבלה. הנימוס אוסר להחמיא יתר על המידה לסייחות צעירות בפני האחת והיחידה, ולכן נעשה שימוש מבריק בשיטת ה"קומפלימנט עם הסתייגות". במשפט האמור הבאתי שתי מחמאות אל מול הסתייגות אחת, לאמור "יתכן וטובת מראה היא הנערה, אך פגמים רבים בה, ואין היא מתקרבת לקצה קרסוליך, מלכה יקרה שלי".
מרוצה מהאסרטיביות שהפגנתי, מהשימוש המבריק ב"קומפלימנט עם הסתייגות" ומשוכנע כי המסר הובהר חד-משמעית, התחלתי עושה את דרכי בעקבות שלוש הנשים לעבר חדרי הטיפולים, אחרון בסדר תנועה. המסדרון הצר התעקל בצורה חדה ימינה, ולפתע פנתה הסייחה אל דלת נסתרת בצידה השמאלי. הכל קרה כל כך מהר, אבל הרי כבר בפסקה הקודמת היה האקדח תלוי על הקיר.
אשר יגורתי בא לי. לפני שהבנתי מה בדיוק קורה, פנתה מלכתי בעקבות הסייחה, ונופפה לי לשלום כאשר חיוך של ניצחון על פניה. שח-מט. את 45 הדקות הבאות העברתי על מיטתה של הדודה המתפוררת.
"אני רחלי", פתחה מיס גיל העמידה. "תיארתי לעצמי", עניתי לה בזעם (בדמיוני כמובן).
"בעיות רפואיות כלשהן? כואב לך משהו?" בשלב זה החלטתי להציל את המצב. אם כבר זקנה וגם כן מכוערת, לפחות שתעשה את הגב כמו שצריך! "בטח", עניתי החלטי. "כואב לי הגב". הזקנה מתוכנתת לשאול אם כואב רק בגב התחתון, אז עניתי כי כואב לי בכל הגב. מה יש? שתעבוד. אני משלם.
לא שמעתי תשובה, אך תיארתי כי היא מהנהנת בהבנה. היא החלה מושכת את גופי בשמן, תוך שהיא מעסה בתנועות מעגליות את כתפיי. "קצת יותר למטה" זעקו השכמות. הזקנה החלה לעסות את ידיי, כאשר היא ניגשת אל פח השמן לעיתים תכופות יותר, לנוכח הפרווה העוטפת את ידיי הגרומות.
מעבר לקיר הדיקט הדק יכולתי לשמוע את הסייחה מתופפת בתנועות קרטה נמרצות על גבה של המלכה.
בתוכי ידעתי, כי הסייחה והזקנה עובדות לפי רוטינה קבועה אותה העבירה להם המאדאם, בעלת המכון. לפיכך נרגעתי בהנחה שתכף ומיד תחדל הזקנה מלהתעניין ברגלי ההוביט שלי, ותחל במלכת הטיפול בגבי הדואב. "הגב הגב" רציתי לצעוק, אך שפתי נותרו אילמות. "תעזבי כבר את הרגלים, ותחלישי לעזאזל את החימום הנורא הזה" - גם תפילה זו נאמרה ללא קול. מעבר לקיר כאילו שמעה המלכה את אשר על ליבי, וסובבה סכין חדה בתוך ליבי בעודה מבקשת מהסייחה להחליש את החימום לאלתר. המטפלת סיימה בשעה טובה את העיסוי העמוק ברגלי, ושמה פעמיה לכיור. בכדי להוסיף שמן למדורת העליבות שלי, החלו הטמפרטורות בחדר לטפס על מעבר ל-50 מעלות בצל. גיחכתי לעצמי, מדמה אותה שוטפת את ערמות השיער שהשאירו גפיי בידיה, אך היא צחקה אחרונה, הרטיבה מגבת במים רותחים, והניחה אותה על רגלי המזיעות. חם לי, רע לי ואני רוצה הביתה. עכשיו את המועקה אני מתחיל להרגיש בגולגולת אשר היתה מונחת בתוך מאפרה חלולה, עם הפנים כלפי מטה. אני מנסה לזוז קצת למעלה וכואב לי במצח. תזוזה כלפי מטה גוררת כאב בסנטר. "נוח לך?", היא שואלת. "כן", שיקרתי. למרות החום הכבד, שכיבה ממושכת באותה תנוחה גורמת לי להצטברות של נזלת בסינוסים. אני מושך באף כדי שהנר שהחל לזחול מאפי לא יגיע עד לרצפה. "אתה רוצה נייר"? לא, זה בסדר.
חבר טוב מספר תמיד ליד המדורה, על הפחד מפני הרגע בו המסאז'יסטית מבקשת ממנו להסתובב מהבטן אל הגב, כאשר כל גבריותו עומדת לפרוץ מבעד לתחתוניו. הפחד שלי, הפעם, היה מהרגע בו הזקנה תגלה כי מתחת למגבת אשר כיסתה את מבושי, נמצא הבחורצ'יק במצב של קומה. הזקנה הפכה אותי והחלה לשחק לי באוזניים. היא משכה אותן בשמן ועיסתה אותן בתנועות מעגליות. נו באמת.
אם רק הייתי יודע להגיד מה אני רוצה, חשבתי, הייתי שוכב עכשיו למרגלות הסייחה, והיא הייתה עובדת במרץ על גבי הדואב. אם רק הייתי יודע להגיד מה אני רוצה, לא היו חמישים מעלות בחדר. הייתי מבקש סליחה רגע, מתיישב על המיטה ומקנח את האף.
אם הייתי רק הייתי יודע להגיד מה אני רוצה, לא הייתי מקבל 4 חבילות פינוק לחתונה.