יפעת ילדה יקרה שלי אוהבת לדעת הכל. שואלת שאלות לצורך או שלא. ומשחק החפצים הוא ההזדמנות הנאותה ביותר לכך לצורך מה החפץ שלי? הקשתה בפני הנער שביקש את החפץ
רצוני לזכות במשחק.
ואם תזכה במשחק?
אז אוכל ליצג את חברי בפעולות דו-גדודיות
יפה. אבל לא תקבל.
ואם אקרא למדריך?
לא.
ופתק מבוגר אחר?
לא
אני יודע: פתק עם שתי חתימות שיביא המדריך?
לא - עמדה יפעת בסירובה.
ילד עקשן. ואז פנה אלי הנער וביקש את החפץ שלי.
שלח אלי את המדריך שלך, ואתן לו את החפץ על-מנת להחליפו
בחפץ שווה הערך של הילדה הזו. לי לא תוכל לסרב כי אין בוגר מסרב לבוגר ממנו. וחוץ מזה, זהו הכלל.
המדריך התייצב בפני ושאל לפשר הדרישה שהעלתי. אמרתי: חפץ זה ברשות מדריך, ובנוסף יש לך גב ממני. לך והבהר את עמדתך בתוקף. מעניין מאוד, תהתה יפעת. חפץ שווה ערך, יש לך גב שיבוא ויגיד לי בעצמו.