X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומנים אישיים
פרק רביעי ובו יוסבר מדוע הבמאי בועז דוידזון הפסיק לביים ומה צריך עדיין לקרות על-מנת שהוא בכל זאת יקום ממקום מושבו ושוב - יביים
▪  ▪  ▪

פרקים בתולדות הסרט המתהווה.
  • כותב, במאי ומפיק - שאול דישי.
[עכשיו כשכל האבק כבר סיים להיות שוקע בקרן האור הגדולה האחרונה שעוד נכנסת לאולם הקולנוע - לפני שבאים הדחפורים המטפוריים של רשת הביגוד]
א/נשים שואלים (ושואלים אותי) האם ייתכן שבשלב מסוים הארץ הפכה לקטנה עליו, והאם כשזה התאפשר לו הוא בחר (בהזדמנות הראשונה או השנייה) להתרחק מן הגורל הישראלי המקומי - גם בהיותו (וכשהוא היה) איש סרטים ובמאי ישראלי מצליח (מאוד).
דוידזון טוען שבכל השנים האחרונות הוא "מיילדת" של סרטים, הוא עוזר לאחרים ליצור את הסרטים שלהם. הוא עובד איתם משלב כתיבת התסריט ועד לסיום העריכה של הסרט מבלי שהוא נוטל חלק פעיל בשלב הצילומים. הוא עושה זאת כנציג חברת סרטים אמריקנית שהבעלים והמנהלים שלה הם ישראלים, הוא פועל מטעמם במלוא הסמכות והרשות; כך יוצא שבעצם הוא לא הרחיק לכת מרחק גדול מדי מְכּוּר מחצבתו הישראלי - הוא עדיין מחובר ועובד בתוך "חממה" ישראלית ולא בשוק האמריקני הפתוח מכל עבריו וסגור בעצם בפני חדירתם הישירה של זרים היוצרים בשפה של בית אמם.
לדוידזון לא הייתה בעצם ברירה, מהרגע ש"אסקימו לימון" שלו כבש את הקהל בישראל ונצפה בעולם על-ידי מיליונים של צופים, הוא נאלץ להמריא יחד עם ההצלחה אל המחוזות האמריקניים אליהם פנו מפיקי הסרט. השם של דוידזון וגיבוריו הצעירים - פתח דלתות וארנקים ביפן, באוסטרליה, באירופה ובארה"ב. דוידזון אפילו ביים גרסה אמריקנית בשם "הבתולה האמריקנית האחרונה" שעד היום יש לה מועדון של מעריצים ואפילו נשקלת הפקתה המחודשת בגרסה אמריקנית עכשווית ומעודכנת יותר, הפעם ככל הנראה - בבימוי אמריקני.
דוידזון עצמו החליט לא לביים יותר אלא בעברית - זוהי השפה היחידה בה הוא יכול לשלוט בכל הניואנסים של תגובות הקהל, ואת זאת הוא למד מניסיונו ועל בשרו. השליטה שלו באנגלית מצוינת, היא מספיקה בהחלט לשליטה במערכת של כתיבת התסריטים העוברים תחת עינו, אולם ליצירת תסריט וסרט משל עצמו אין בכך די מבחינתו - וטוב שהוא הראשון להצהיר זאת. זה לא אומר שהוא לא יתפתה או יאות לביים סרט כלשהו באנגלית או אפילו ביידיש - אבל ההעדפה הראשית שלו היא קומדיה ישראלית ובעברית.
מתי זה יקרה? - אם זה יקרה, זה יקרה רק אם הוא מעט יתפנה מהפרויקטים הגרנדיוזיים ("קונאן הברברי", "הרקולס", "רמבו 4" ועוד רַבִּים...) על הפקתם הוא משגיח ממרום מושבו בתוך החממה האמריקו-ישראלית - "נוּ-אִימֵאגְ' מִילֵנְיוּם".
- המשך יבוא -

הערות, הארות, תגובות מן הלב, והבהרות מדויקות מן הזיכרון - תתקבלנה באהבה ובטמפרטורת החדר לחום התנור.
שאול דישי 2010–01–21 (C) כל הזכויות שמורות.
תאריך:  24/01/2010   |   עודכן:  24/01/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il