אני כותב לכם פרק זה תוך כדי תשישות מתוך חדר הבידוד. אני כרגע לא בהכרה מלאה, תוך כדי שלשולים חזקים, חום גבוה. הפרק הקרוב - פרק ז, יתאר בפרוטרוט את כל הקורה לי תוך כדי השתלת מח העצם, חדר הבידוד ועוד. פרק זה ינתק את רצף הכתבות, ולאחריו, אחזור לרצף הפרקים המתוכנן.
נחזור לסיפורנו: המשך לפרק ה - אני לא הולך להשתלה, הרופא המטפל מסביר לי על הטיפול, טיפול אשר אינו כלול בסל הבריאות, אני מוחתם על טפסים שונים שאני מוכן לקבל טיפול זה ושהכדורים שאני אקבל ישמשו רק אותי. הרופא מסביר לי, כי הכדורים ניתנים בתרומה מממשלת גרמניה למען החולים בארץ והוא מאמין, כי בקרוב הכדורים הללו יכנסו לסל הבריאות.
כך אני נכנס לשלב חדש בטיפול, הכדורים הגרמניים הללו בתוספת סטרואידים ומדלל דם וכן אנטיביוטיקה - מגוון יפה ולא רע כלל - ארוחת צהריים יומית. הרופא מסביר לי לאלו תופעות לוואי עלולים לגרום הכדורים ואכן אני כמעט לא מפספס אף תופעת לוואי - עצירות קשה מי שלא יודע מה זאת עצירות אז שידמיין לעצמו עצירות ויכפילה בחמש. אין כל דמיון בין מה שאתם מכירים ומה שאפשר לקבל מהכדורים אלה: פריחה בכל הגוף במיוחד בגב ובבטן, פריחה זאת חלפה לאחר כחודש ימים.
רגל שמאל שנרדמה לי ואני לא חש אותה עד היום וזה אומר כבר תשעה חודשים.יש אנשים שמקבלים דגדוגים אין סופיים ברגליים ובידיים, לי זה לא קרה למזלי אך אני מכיר רבים שסובלים מכך.
לאחר שהכרנו את תופעות הכדור, נחזור לטיפול. ראה איזה פלא, לאחר חודש של נטילת הכדור ירד הסרטן ב-50%. בחודש השני ירד הסרטן בעוד כ-50% וכך במשך כארבעה חודשים ירדה רמת הסרטן לרמה נמוכה מאוד ל-1% בלבד מרמה של 40% שהיתה לי, ללא כל טיפולים כימוטרפיים וללא כל נשירת שער. מצב אידיאלי זה שימח אותי מאוד, אנו כבר נמצאים בחודש ינואר שנת 2004.
עד כאן הפרק הזה על הכדור הניסויי הזה, עכשיו נספר מעט על איסוף מח עצם שבוצע לי, כל זה בהוראתו של הפרופסור לקראת השתלת מח עצם אשר אני לא ביצעתי. מה זה איסוף מח עצם? לוקחים ממך תאי מח עצם אשר בהשתלה לאחר מכן יחזירו לך אותם, וכך אתה אמור להבריא. נשמע פשוט לא? אך זה לא פשוט בכלל.
להלן הסיפור: מזמינים אותך לבית החולים ויום שלם מחדירים לך כמות עצומה של חומר כימוטרפי בכמות מרוכזת מאוד עם כמות עצומה של מים. בסוף היום אתה נראה יותר גרוע מסחבה מרוטה, אתה מגיע הביתה שבר כלי, מקיא כל היום, שוכב במיטה ומרגיש אפס. הכימוטרפיה נועדה בעצם להרוס את כל התאים החולים אבל גם הורסת את כל התאים הבריאים. לפני שאתה הולך הביתה האחות נותנת לך זריקות בשם "אפוגן" שאתה צריך להזריק אותן לעצמך בבטן, כל ערב שתי זריקות במשך ארבעה ימים.
לא מספיק שאתה נמצא במצב סמרטוט יש לך משימה נוספת - הזרק לעצמך כפי יכולתך ,למה נועדו הזריקות, הן נועדו לעודד צמיחת תאי מח עצם חדשים אשר יוציאו לך אותן בעוד ארבעה ימים. אני מזריק לעצמי זריקות אלו ולאחר יומיים אני כבר לא יכול לשבת, לישון, רק לעמוד. כל אזור עמוד השדרה כואב כפי שאתם לא יכולים לתאר לכם. מה שגורם לכך זה הזריקות, הן מגבירות בצורה חדה את יצור תאי מח עצם חדשים. מותר לקחת משככי כאב כגון אקמול שעוזרים ככוסות רוח למת.
אחרי ארבעה לילות קשים אני מתייצב בבית החולים שישאבו ממני את מח העצם. אתה מתיישב על כורסה נוחה מאוד - כורסת טלוויזיה, לצידך עומדת מכונה מבהילה מלאת צינורות אליה אתה אמור להתחבר, אז מגיע הרופא עם זוג מחטים שפיל היה מתעלף לנוכח מראם, מחטים ארוכות אולי 10 סנטימטרים כל אחת בעובי בל יתואר. הרופא בוחן את ידך הראשונה בוחר לו את הווריד הטוב ביותר ומתחיל לדחוף את המחט עד הסוף. אתה מרגיש את המחט זוחלת לה בתוך הוריד, על הכאב נפסח כאן.
לאחר שנגמר שלב זה ביד האחת, הרופא מתלבש לך על היד השניה והסיפור חוזר על עצמו. עכשיו אתה מחורר בשתי הידיים ומחובר למכונה, מהיד הראשונה שואבים ממך דם עם תאי מח עצם - המכונה היא ששואבת ומנקה מן הדם את כל תאי מח העצם ומחזירה לך את הדם ליד השניה. אתה רואה את דמך זורם בצינורות השקופים ואיך שהמכונה תוצרת גרמניה מעבירה את דמך ממקום למקום. כך זה נמשך בין 4-5. שעות באותו הזמן אסור לך ללכת לשירותים או לזוז מהכיסא. אם יש לך פיפי אז יביאו לך בקבוק להשתנה.
כל זמן שאיבת תאי מח העצם אתה צריך למצוץ סוכריות שנותנים לך ויש להן מטרות רפואיות שונות, וכן למעוך ביד אחת ללא הפסק כדור גומי וכל זאת בכדי להגביר את זרימת הדם. תהליך נחמד אני ממליץ על בילוי כזה לכל מזוכיסט מנוסה או מתחיל.
בתום התהליך אתה הולך הביתה וממתין לצלצול מהרופא עוד באותו היום, אם לא נאספו מספיק תאי מח עצם אז אתה חוזר למחרת לסיפור זהה. למזלי אני לא נזקקתי לשידור חוזר. אחרי כיומיים נושר לי כל השיער מהראש ואני נראה כניצול שואה, כל זאת מהטיפול המסיבי של החומר הכימוטרפי. יש לציין, כי כל לקיחת מח העצם היתה ברכה לבטלה כי כמות התאים הסרטניים היתה גדולה ואני החלטתי באותו שלב לא ללכת להשתלה (זוכרים מפרק ה?).
אפסיק כאן כתיבת פרק זה בגלל תשישות יתר אך בשבוע הקרוב אתן לכם דיווח ישיר וחי מחדר הבידוד. אני מבקש מהקוראים לא ללחוץ עלי לפרסם את שם בית החולים או את שמות הרופאים. אין בכוונתי לעשות זאת עכשיו ולא בעתיד, אין לכך כל משמעות.
____________
קראו את פרקי היומן הקודמים בקישורים משמאל. כתובת למכתבים
alex@levin.name