שלום לכל קוראי הנאמנים, במשך השבוע האחרון קרו מספר דברים וברצוני לספר לכם עליהם. ראשית מספר מילים על מצב בריאותי - כמידי כל סוף חודש גם החודש הזה ניגשתי לבית החולים לקבל את ההזרקה החודשית לווריד של החומר הנקרא זומרה, מטרת הטיפול היא מניעת התפשטות מחלת הסרטן לעצמות וכן מניעת התפוררות העצמות.
ובכן הגעתי לבית החולים, האחיות הכינו את החומר שקבלתי בבית המרקחת של קופת החולים מכבי וניגשו לחבר אותי לאינפוזיה (מדוע אני מציין את קופת חולים מכבי? כי היא היחידה המספקת חומר זה לחוליה, כל שאר הקופות מספקות חומר זהה אך שונה בשם. ההבדל הוא בכך שזמן ההזרקה של החומר הנ"ל לווריד הוא 15 דקות והחומרים שמספקות שאר הקופות, זמן ההזרקה שלו נע בין שעתיים לשעתיים וחצי. מדוע שאר הקופות לא מספקות זומרה? כי החומר הנ"ל עולה פי 2 מהחומר השני שזמן ההזרקה שלו שעתיים, מה אכפת לקופות הנ"ל כולל לקופת חולים הכללית שהחולה יסבול שעתיים או שעתיים וחצי).
אך לא כאן הסיפור הגדול של זלזול הקופות בחולה, אחת האחיות ניגשה להזריק לי את החומר והתחילה לחפש את הווריד אך לא מצאה ורידים. היא החדירה לי פעם אחת את המחט אך לא נכנסה לווריד, עברה למקום אחר באותה יד והחדירה את המחט בשנית אך לא מצאה את הווריד, עברה ליד השניה וגם שם ביצעה שלושה ניסיונות כושלים, קראה לאחות הראשית והיא ניסתה שוב פעם ביד שמאל ולא הצליחה, עברה ליד ימין, חשבה שהצליחה ואז חיברו את האינפוזיה עם הזומרה, וכשהתחיל הווריד להתנפח, הבינה שלא הצליחה. אז עברו לגב היד שם מצאו וריד שעדיין לא דקרו אותו במשך השנים וסוף סוף הצליחו.
מדוע אני מספר לכם את כל זה? מהסיבה שבמשך השנים מרוב דקירות לשם החדרת אינפוזיות ובדיקות דם, פשוט לא נשארים ורידים שאפשר לדקור אותם, אז עוברים לחלקים אחרים בגוף שדרכם לוקחים דגימות דם או מחדירים מזרקים לצורך טיפולים, זה יכול להיות ברגל או בכל מקום בו מוצאים וריד שאפשר עדיין לדקור.
אם אתם חושבים שנעים להידקר כל כך הרבה פעמים ושזה לא כואב אז אני לא מאחל זאת לאף אחד, כמו כן פעולה שלוקחת אצל אדם בריא שתי דקות של מציאת וריד, דקירה וטיפול, אצלי יכולה לקחת שעה עד אשר מוצאים וריד ואני זוכה בממוצע בכל טיפול לכ-5-10 דקירות.
מעט פרטים על ההסתבכות של רגלי עקב הטיפול הכימי וכדורי הטלדומיד - ובכן מצב רגל שמאל לא טוב, די קשה לי ללכת, כמו כן הכאבים ברגל לא פוסקים לרגע ויש כל הזמן דקירות ברגל, דקירות די כואבות ואף מעצבנות. ישנו גם כאב בלתי פוסק בכל שרירי הרגל השמאלית וכן בשרירי הרגל הימנית. הבנתי מהרופאים כי אין מה לעשות ואין כל טיפול לנזק שנגרם לי ברגליים, אך ראה איזה פלא, בבית חולים בגרמניה דווקא יש פתרון אך הוא יקר ואין אני יכול לעמוד בו. הטיפול נעשה בבית החולים בברלין, על כן לפחות לגבי הוא הופך להיות חלום באספמיה.
נעבור עכשיו לסיפור אחר והוא תוצאות בדיקות הדם שלי ולהימצאותו של הסרטן בגופי - על אף ההשתלה, אין הסרטן יוצא מגופי הוא נשאר ברמה מאוד נמוכה, זה טוב אך הוא נשאר והוא כעת די יציב, לא עולה ולא יורד באחוזים וגם זה טוב. אם כך זה יישאר זה יאפשר לי לחיות כמה שנים שקטות אם אפשר לקרא לכך שנים שקטות, אך אם הסרטן לא ישמור על יציבותו אז לאלוהים הפתרונים.
אני שואל את עצמי מידי פעם בפעם אם היה ניתן לי כל מה שאני רוצה לעשות בזמן שעוד נשאר לי לחיות מה אני הייתי רוצה לעשות אם הייתה לי האפשרות? הדבר חוזר ומנקר במוחי כל הזמן כי אני יודע שאני חיי על זמן שאול. מי יודע כמה זמן עוד נותר לי לחיות. לפי הסטטיסטיקות שבדקתי, הזמן המקסימלי שנותר לי הוא חמש שנים. יש לי מספר חברים שעוסקים בגרפולוגיה ובאסטרולוגיה וכן בנומרולוגיה וכולם יידועי שם, האמינו לי, את חלקם אתם רואים בטלוויזיה וקוראים את תחזיותיהם בעיתונים. ובכן כולם ללא יוצא מן הכלל מבלי שידעו אחד על השני ניבאו אי אלו שחורות בין שלוש לארבע שנים מקסימום. כאשר חלקם לא יודעים על מחלתי רק לאחר שניבאו את נבואותיהם סיפרתי להם עליה.
נו טוב אז בממוצע בעוד שלוש שנים אפסיק להציק לכם עם היומן הזה, קחו זמן. השיא היה רופא ידוע מאוד מאחת האוניברסיטאות הידועות ביותר ברוסיה והוא בעצמו פרופסור ידוע בעל שם בין-לאומי, שאמר לי: "אלכס, אם לא תעשה את הטיפולים שאתה צריך לעשות אז אין לך הרבה סיכויים", אך מהיכן אני אשיג את המימון? הוא ביקש שאת גופי לפחות אתרום למחקריו בסרטן ומייד הסכמתי וחתמתי לו, גופתי שייכת לך.
ובכן מה אני הייתי רוצה לעשות בזמן הנותר לי? על חלק אתן תשובה עכשיו ועל חלק בפרק בשבוע הבא. הדבר שאני רוצה הכי הרבה להצליח בו זה להקים מחלקה לטיפול בחום בסרטן בבית החולים תל השומר או באיכילוב, כמו כן אני רוצה לנסות ולהספיק לכתוב עוד מספר ספרים כאשר לפחות על שניים מהם אני עובד כרגע, אך דאגות הפרנסה מונעות ממני את הריכוז המלא בהם.
כמו כן אני רוצה להספיק ולכתוב ספר מסע על גרנלנד ועל איסלנד וכן לכתוב את סיפור חולי הסרטן. אלה כל שאיפותיי אם זה הרבה אני לא יודע אך אם אני אקדיש את כל זמני לכך אז תוך שלוש שנים אסיים את כל המלאכה ואז אוכל בשקט ובלי כל צער להחזיר את נשמתי לבורא.
נחזור לדבר האחרון בו אני מציק לכם זה מספר שבועות. הקמת המכון לטיפול בחום במחלות הסרטן השונות. אנא תתגייסו למטרה החשובה הזאת. דמי הרישום הם רק 100 שקל, כל מי ששולח את ההמחאה על סך 100 שקל מקבל קבלה. כמו כן ברגע שיהיו לנו מספיק נרשמים, כל אחד מהמשלמים יהיה רשום ברשם החברות במשרד המשפטים כבעל מניה בחברת מלכ"ר זאת, ויהיה בעל מניה בחברה.
את ההמחאה על שם א.ל.נוהר בע"מ, שילחו לכתובת ת.ד.6007 ראשון לציון לידי אלכס לוין.
______________
כתובת למכתבים, תגובות ופניות לאלכס:
alex@levin.name