בס"ד
להיות אימא: לגדל, לחנך, ללמד, להסביר, לדאוג ולתת הרבה מעצמך למען הילדים. להיות אישה: להבין, להקשיב, לתמוך, לאהוב ולתת הרבה מעצמך למען הבעל. להיות אישה ואימא, לתת הרבה חום ואהבה למען המשפחה.
לגדל ילדים זה, לא רק להכין אוכל, לקלח ולכבס. צריכים לשמוע, להבין, להקשיב, להאזין, כי לילדים יש הרבה מה לומר, הרבה...
וגם לי...
הכל מתחיל בבוקר שהם קמים, אצלי בבית הילדים מתעוררים לקול שירה, לא, אני ממש לא צוחקת, לכל ילד יש את השיר שלו ואני חייבת לדייק במילים. מה זה אומר? זה אומר שלכל אחד אני צריכה לשיר שיר בכדי שיקום מהמיטה. אז אפשר לומר שלהיות אימא זה גם להיות "זמרת" וזה לא נגמר רק בזה... אם הם חלמו חלום, אני צריכה לפתור לכל אחד את החלום ולהסביר את פישרו ואני ממש לא מבינה כלום בפתרון חלומות. כל זה והם עוד לא יצאו מהמיטה...
ואז לפי הסדר מתחיל צחצוח השיניים וכל-כך הרבה שאלות נשאלות: אמא למה? אמא כמה? איפה ולאן? ואני צריכה לשמוע ולהשמיע והשעון רץ... לפעמים אני חושבת שבין שבע לשמונה בבוקר השעון רץ יותר מהר... מהר... מהר.
אז אחרי ששרתי שירים ואחרי "שפתרתי" חלומות ואחרי שעניתי על כל-כך הרבה שאלות והדקות רצות, אני בשלב הכנת הסנדוויצ'ים ופה זה ממש... ממש... ממש מורכב, "אמא גבינה, לא, אמא ביצה קשה, לא חביתה, אולי שוקולד למריחה, רגע, רגע, הגבינה עם עגבנייה". אז עם מה אני שואלת גבינה, מה? שוקולד? חביתה? טוב... הבנתי... תודה... ותמיד, תמיד כל אחד רוצה משהו אחר והדקות רצות ואני מסרקת ובודקת, מסדרת ועונה ושואלת ו...אוהבת... א ו ה ב ת.
אלוהים אני אותם כל-כך אוהבת.
ילדים רוצים חום ואהבה ואם הם מקבלים אהבה הם מחזירים אהבה - זה מתכון בדוק עם ניסיון.
בבית הספר ובתיכון לימדו אותנו הכל חוץ מאיך להיות הורים? איך לגדל ילדים? את כל זה אנחנו לומדים "בבית הספר של החיים", לבדנו, בעצמנו.
אבל לאילו ערכים נגדל אותם? לאיזו דרך? למה? להיות הורים זה לא קל - משרה מלאה.
והם הולכים לבית ספר והם חוזרים הביתה והיום רק מתחיל והשאלות נשאלות... ושוב תשובות... ושיעורים... וחברים... וחוגים... ומשחקים... וממתקים... ולסדר מערכת... ומקלחת... ו... הכל באהבה, הכל בהבנה, הכל - כי הם מתנה.
ילדים... נותנים לי את הכוח לחיים.
ילדים... חיוך אחד שלהם ואני אומרת: "כן".
ילדים... ואני לא יכולה בלעדיהם.
ילדים - בעל - משפחה, הרבה אהבה.
להיות אמא - אולי קצת קשה
אבל... אני גאה.