בארץ תשעה מינים של נחשים ארסיים, כאלה שהכשה שלהם הורגת, והבולט בהם הוא הצפע הארצישראלי. מאחר שלרובנו אין השכלה זואולוגית מספיקה כדי לזהות את הנחשים, יש להתייחס לכל נחש כארסי ולכל הכשה כמסוכנת. עם זאת, כדי להרגיע את החששות, בכל שנה מתים בארץ שני אנשים מהכשות נחש, כך שמדובר באירוע נדיר.
במקרה של הכשת נחש, יש לקבע את האיבר הפגוע, למשל בעזרת שני מקלות וחולצות, כך שלא ינוע. תזוזה מזרזת את התפשטות הארס. רצוי להשכיב את הנפגע כדי להאט את זרימת הדם בגופו ולפנות אותו באופן מיידי לחדר מיון או מוקד עזרה ראשונה. אזור העקיצה יתנפח במהירות ולכן יש להסיר תכשיטים, נעליים או כל פריט לבוש אחר באזור העקיצה.
אסור לחתוך את אזור העקיצה ובוודאי שאין לנסות למצוץ את הארס, זה לא עוזר ורק מחמיר את המצב. אם אפשר, ואזור ההכשה נמצא ביד או ברגל, אפשר לשים חוסם ורידים מאולתר מבגד או גרב. החוסם צריך להיות מהודק במידה קלה מאוד, הוא נועד למנוע רק את זרימת הדם החוצה מהגפה ולא לעצור את זרימת הדם העורקי לתוכה. בשום אופן לא לרדוף אחר הנחש ולנסות ללכוד אותו.
זיהוי של הנחש התוקף חשוב, אך צילום שלו במצלמת הטלפון הנייד יספיק לגמרי, ואפילו תיאור טוב של הצבעים והצורות שעל העור שלו.
באשר לעקרבים, אלה נפוצים בכל חלקי הארץ. העקרב הצהוב הארסי נפוץ גם הוא בכל חלקי הארץ ומגיע לאזורי מגורים לעיתים קרובות. הטיפול בהכשה שלו זהה לטיפול בהכשת נחש והסכנה זהה - הכשה לא מטופלת תסתיים במוות.