חובת הנגשה לציבור

אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות מוגדרת כקבוצת המיעוט הגדולה ביותר בעולם, והיא מונה למעלה ממיליארד בני אדם ומהווה בין 10% ל-15% מאוכלוסיית העולם. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חיים כיום בישראל מעל 1,600,000 אנשים עם מוגבלות (פיזית, חושית, שכלית, נפשית ומוגבלות כתוצאה מתחלואה כרונית) שהם מעל ל-20% מהאוכלוסייה. כ-800,000 מהם הם אנשים בגילאי העבודה 64-20 המהווים כ-18% מהאוכלוסייה. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - תשנ"ח 1998 - מגדיר את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל להגן על זכויות אלו, מתוך הכרה שאדם נברא בצלם ועל עיקרון השוויון וכבוד הבריות. מטרת החוק היא להגן על כבודו של האדם עם מוגבלות ועיגון זכותו להשתתף באופן שוויוני ופעיל בחברה בכל תחומי החיים, תוך מתן מענה הולם לצרכיו המיוחדים בצורה שתאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד תוך מיצוי מלוא יכולתו. תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) תשע"ג-2013 פורסמו ב-25.4.2013 ונכנסו לתוקף ב-25.10.2013. התקנות תוקנו מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998, ובכך משלימות סט של תקנות נגישות. התקנות החדשות מחייבות את כל מי שמספק שירות לציבור - לבצע התאמות ושינויים בנהלי עבודתו, במידע המוגש לציבור כולל במבנים ובפלטפורמות השונות בהם ניתן השירות, על-מנת שהשירות הניתן יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות, באופן שוויוני וברמת איכות, נוחות ובטיחות כפי שניתן לכלל הציבור. התקנות קובעות הוראות ספציפיות ומפורטות, לגבי סוגי התאמות הנגישות הנדרשות לביצוע וכיצד יש ליישמן בתחומי השירות השונים ובמקומות ציבוריים כגון: במערכת המשפטית, מוזאונים, גלריות וספריות, חדרי כושר, שירותי דת, שירותי פנאי והכשרה, חנויות בגדים, מסעדות, מלונות ועוד. וזאת בהתאמה להנחיות ולתקנים ישראלים ובינלאומיים. למעשה, מדובר במהפכה חסרת תקדים בתחום השירות בישראל. לא רק שהתקנות מחייבות את כלל נותני השירות לציבור (במגזר הממשלתי, המוניציפלי, מלכ"רי, חברות ועסקים פרטיים כאחד) לבצע התאמות נגישות, אלא הן גם מבקשות להקיף את מרבית תחומי החיים ובכך קובעות רף חדש של שוויון במתן שירות.

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013 תקנה 29 (התאמות נגישות למידע) תקנה זו קובעת כי מידע הנמסר לכלל הציבור - כולל מידע הנמסר באופן פרטני על אודות כל שירות ציבורי וכחלק ממנו, בין בכתב ובין בעל-פה, לרבות בטפסים, חוברות מידע, עלונים ופרסומים הניתנים לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו, מכתבים והודעות, כולל מידע הנמסר באמצעות הטלפון - יימסר לבקשת אדם עם מוגבלות, באופן שיבטיח לו נגישות למידע ולקבלת השירות (למעט פרסומות ומידע המסופק באמצעות האינטרנט). המידע יימסר באמצעות התאמות המפורטות להלן:

• דפוס או כתב יד, לרבות כתיבה במחשב.

• קובץ קול (כגון: mp3), כקובץ על גבי CD או DVD או מדיה נפוצה אחרת שניתנת להשמעה באמצעות תוכנת קול.

• קובץ דיגיטלי (כגון: PLAIN TEXT או PDF) הניתן להקראה באמצעות תוכנת קורא מסך או ניתן להמרה לכתב ברייל.

• באמצעות הקראה מיד בקשת האדם עם מוגבלות (הקראה מעל ל-3 עמודים - תתבצע בתיאום עם המבקש).

• כתב ברייל.

• בסיוע במערכת עזר קבועה או ניידת לשמיעה או מערכת הגברה שמע אישית בה נעזר האדם עם המוגבלות.

• באמצעות תרגום לשפת הסימנים באחת מהשפות הרשמיות שדובר בהן האדם עם המוגבלות (למעט באנגלית) בתנאי שהמידע שנדרש לגביו תרגום לשפת הסימנים הוא מורכב, דורש התדיינות ממושכת ובעל חשיבות גבוהה לענייניו של האדם עם המוגבלות; לדוגמה, שירותים כספיים או משפטיים. ובתנאי שהבקשה לקבלת התרגום, הוגשה זמן סביר בטרם מתן המידע.

• באמצעות כל אמצעי עזר או שירות בו נעזר האדם עם מוגבלות דרך קבע, בסיוע מלווה המסייע לו בתקשורת בתרגום לשפת סימנים, במגע, או בשימוש בכפפה אינסטרומנטלית המותאמת לו.

החל מתאריך ה-1 ביולי 2015 (בעוד כשבועיים), תיכנס לתוקפה תקנה זו, ועל כן חלה החובה לספק התאמות אלו ולהנגיש כל מידע הנמסר לציבור על אודות כל שירות ציבורי וכחלק ממנו. הפרת חובה זו תהווה עוולה אזרחית הגוררת אחריה קנס של 50,000 שקל ללא הוכחת נזק.

שירותי ההנגשה יינתנו בהתאם לבקשת אדם עם מוגבלות (נוסף על דרכי מסירת המידע הרגילות), חלקם מיידית וחלקם תוך זמן סביר כפי שנקבע בתקנות (בדרך כלל בתוך שלושה שבועות מיום הבקשה). המידע יימסר באמצעות התאמה אחת או יותר המתאימה למוגבלות המבקש. אמצעי העזר או שירות העזר יהיה מטעם נותן השירות. כמו-כן התאמת הנגישות תינתן בשפות שבהן ניתן המידע לכלל הציבור. החלטה בדבר אמצעי העזר או שירות העזר תיקבע על-ידי נותן השירות ולאחר התייעצות עם מקבל השירות, תוך התחשבות במגבלתו ובאמצעים הטכנולוגיים העומדים ברשות המבקש. את ההתאמות יש לספק בתנאי שההתאמה אינה מהווה נטל כבד מדי (אינו מהווה שינוי מהותי באופי השירות). כמו-כן יש לפעול במסגרת מבחן השכל הישר (כאשר ההתאמה הנדרשת אינה פוגעת בפרטיותו של אדם, או כשהיא אינה מהווה עבירה על החוק). קיים פטור מהנגשת מידע הנמסר באמצעות פישוט לשוני - במידע המנוסח בלשון משפטית כגון: חוזים, ציטוט מחיקוק, או מידע המנוסח בלשון מקצועית כגון תשריטים אדריכליים ודוחות מדעיים. הנגשת מידע באמצעות דפוס נגיש עם/בלי פישוט לשוני וסמלול - יש להנגיש החל ב-1 בינואר 2016.

"דפוס נגיש" - הינו הדפסה הכוללת את כל התנאים הבאים: א) על האותיות להיות אותיות דפוס. ב) יש לבחור גופן פשוט (כגון אריאל), מעובה, בגודל של בין 16 לבין 22 נקודות. ג) יש להוסיף מרווח הולם במקומות בהם מקבל השירות צריך להוסיף תוכן. ד) יש להדפיס על נייר חלק ללא קישוטי רקע ושאינו מבריק. ה) יש לדאוג ככל שניתן שגווני האותיות והספרות יהיו נוגדים את רקע הדף באופן שיאפשר קריאה בבירור. "פישוט לשוני" - יש להתאים את המידע כך שתוכנו יהיה ברור ומבנהו הלשוני פשוט, וככל האפשר יעמוד בכל התנאים הבאים: א) המידע צריך לכלול את עיקרי הדברים בלבד. ב) על המדע להיות ברצף ברור ומסודר (לדוגמה סדר פעולות כרונולוגי, או תנאים ותוצאותיהם האפשריות). ג) שימוש במשפטים קצרים ופשוטים תחבירית. ד) יש להשתמש באוצר מילים שכיח ויומיומי, יש להימנע ככל האפשר משימוש במילים שהן בעגה מקצועית, שימוש בניבים ו/או במילים לועזיות שאינן יומיומיות (במידה שנעשה בהן שימוש - יש לפרשן בצמוד לאזכור באמצעות הגדרה או דוגמה להמחשה). ה) יש להימנע ככל האפשר משימוש בראשי תיבות ובקיצורים, כולל קיצורי פנייה בלשון זכר ונקבה. ו) יש לעשות שימוש מרבי בפעלים בצורת פעיל (ולא סביל) (לדוגמה "דני כתב את הספר" במקום "הספר נכתב על-ידי דני"). ז) שימוש בסמלול - ייצוג גרפי פשוט וברור של המידע.