מלחמת חרבות ברזל הובילה לכך שלראשונה מזה עשורים ישראל נאלצת להתמודד עם חזית חדשה – מתימן. ב-19.10 שיגר ארגון "אנצאר אללה" (החות'ים) מתימן טילי שיוט וכטב"מים לעבר ישראל, ואלה יורטו על-ידי ספינת מלחמה אמריקנית בים האדום. במתקפה הזו שוגרו חמישה טילים וכ-30 כטב"מים; אחד הטילים יורט על-ידי סעודיה. כמו-כן שיגר הארגון ב-27.10 כטב"מים שהתפוצצו בטאבה ובנואיבה שבמצרים. ב-31.10 יירטה ישראל טיל בליסטי וכן טיל שיוט ששוגרו לעברה מתימן.
מתקפות אלה, שאליהן מתלוות התבטאויות של בכירי ארגון הטרור החות'י נגד פעולות צה"ל בעזה – כולל הכרזת מלחמה רשמית מצד ארגון הטרור על ישראל – מעידות על האפשרות למתקפות נוספות בהמשך נגד ישראל ונגד יעדים אמריקניים במרחב הים האדום.
ברור כי לחות'ים בתימן ישנה כוונה כזו. החות'ים אומנם פועלים הרחק יחסית מישראל, ובשנים האחרונות היו מעורבים בלחימה בעיקר נגד סעודיה ומדינות המפרץ, אך חתירתם להשמדת ישראל והעם היהודי גלויה לכל. כך למשל, על דגל התנועה החות'ית מופיעה הסיסמה: "אלוהים גדול, המוות לאמריקה, המוות לישראל, הקללה על היהודים, הניצחון לאיסלאם".
יתר על כן: לחות'ים ישנן יכולות צבאיות מתקדמות מאוד, אולם הן עדיין לא בטווח שיכול להוות איום ממשי על ישראל, מעבר לאזור אילת. בשנים האחרונות העבירה אירן לחות'ים אמצעי לחימה וטילים רבים. בנוסף דווח בכלי תקשורת, כי טהרן הקימה על אדמת תימן קו ייצור לטילים, כטב"מים וכלי נשק מתקדמים אחרים.
בידי החות'ים טילים בליסטיים מסוג "קודס 2" ו"קודס 3", היעילים לטווחים של 1,300–2,000 ק"מ; אלה עלולים לפגוע במטרות בישראל, הנמצאת במרחק של ק"מ מתימן. החות'ים מחזיקים גם בצי של כטב"מים המגיעים לישראל, כמו ה-Sammad-3, שהטווח שלו 1,500–2,000 ק"מ. הכטב"מ Sammad-4 מגיע לטווח של יותר מ-2,000 ק"מ, והכטב"מ Waeid מגיע גם הוא לטווחים של 2,000–2,200 ק"מ.
החות'ים מהווים גם איום על התעבורה הימית כשהם שולטים על נמל חודיידה במערב תימן, הסמוך למיצרי באב אל-מנדב; המשמעות היא שליטה על המעבר מים סוף אל האוקיינוס ההודי דרך המיצרים. נתיב השיט זה חשוב לסחר בין אסיה לאירופה ובין היתר לישראל. הנתיב החלופי מקיף את יבשת אפריקה ובכך מאריך ומייקר את משך ההפלגה, כך שהחות'ים יכולים לפגוע בחופש השיט והמסחר של ישראל ושל מדינות נוספות. לישראל אסור להתעלם מהאיום של החות'ים, בייחוד לאחר אירועי 7 באוקטובר. אין לשגות באשליות כאילו ניתן להכיל את האיום מצידם. הבלגה מתפרשת כחולשה ומזמינה תוקפנות.