לאחרונה מתנהל בליכוד קמפיין התפקדות של הימין האידיאולוגי. שלושה גורמים מאחורי המפקד, גורמים שפועלים בשיתוף פעולה. קבוצה אחת מורכבת בעיקר מפעילים מהשומרון, שהבולט ביניהם הוא יועץ התקשורת של ראש המועצה האזורית גרשון מסיקה, יוסי דגן. פעילים נוספים בקבוצה הם מאיר ברויאר ועמנואל אהרוני. הקבוצה השנייה היא פורום יש"ע במרכז הליכוד בראשותם של הפעילים הוותיקים שבח שטרן ונתן אנגלסמן. הגורם השלישי, מתברר, הוא אפי איתם שמגיע בקביעות לישיבות סיעת הליכוד אך מאז הבחירות הוריד את הפרופיל התקשורתי.
הקבוצה של דגן פוקדת גם בתוך הקו הירוק. בחיפה, בבת-ים, בפתח-תקווה. בפעילות הקבוצה משתתפים באופן פעיל
יולי אדלשטיין ו
דני דנון ומרבים להופיע בחוגי הבית. גם
יריב לוין ו
ציפי חוטובלי שותפים למהלך.
מטעמו של אפי איתם פועל איש אח"י ותיק, מרדכי בניטה. איתם גייס בזמנו 6,000 איש לאח"י, והוא פועל עתה להביא כמה שיותר מהם לליכוד ולצרף אליהם מתפקדים נוספים חובשי כיפות סרוגות.
מהם ההישגים עד כה? קשה לקבוע בוודאות. מספר המתפקדים הוא סוד כמוס של כל קבוצה וקבוצה. על-פי ההערכות, פורום יש"ע פקד יותר מ-1,000. הקבוצה של דגן הגיעה כנראה לכמה אלפים. דגן סירב להתייחס לנושא. אשר לאפי איתם, הוא דחה לאחרונה כמה הצעות לראיונות בעיתונים. מקורביו מעדיפים אף הם שלא לדבר. מעריכים שהצליח לפקוד קרוב למחצית ממתפקדי אח"י. בסך הכול מדובר בקבוצה של 7,000-5,000 מתפקדים - קרוב למספר המתפקדים שיש לפייגלין. לצורך ההשוואה,
חיים כץ עם 4,000 המתפקדים שלו הוא מהחזקים בליכוד.
שרים וחברי סיעה עוקבים מקרוב אחרי התופעה. יועציהם מתקשרים לבדוק מה המצב. אפי איתם הפך לאחרונה למחוזר, ואילו המשנה לרה"מ
סילבן שלום בחר להופיע בערב ראש השנה בהרמת כוסית ביקיר שבשומרון.
האם הרכב המתפקדים ישפיע על ההכרעות? יו"ר הקואליציה
זאב אלקין, שהוא כזכור גם יו"ר שדולת ארץ ישראל, מוצא לנכון להפגין אופטימיות. "הארכת ההקפאה, ולו במתכונת חלקית, תהיה נזק גדול להתיישבות ולמצב המדיני של ישראל ורק תגביר את הלחץ במו"מ", הוא סבור.
הקואליציה יכולה לשרוד אם ההקפאה תוארך?
"היות שאני מאמין שההקפאה לא תוארך, בעיניי זו שאלה לא רלוונטית. ניסיון להאריך את ההקפאה יגרום לשבר גדול בתוך הליכוד ובקואליציה".
הליכוד נקלע למצב אבסורדי. מחד-גיסא, המתפקדים זזו ימינה ביחס למצב בתנועה ערב ההינתקות. גם הסיעה יותר ימנית. מאידך-גיסא, קשה לתרגם את הכוח שבשטח ובסיעה למעשים פוליטיים, וזאת משתי סיבות. ראשית, כפי שציין אדלשטיין, הטראומה של ההינתקות היא כמו חרב פיפיות. הפלג האידיאולוגי חושש ממתיחת החבל כדי שלא להביא למפץ נוסף. אך הבעיה העיקרית היא היעדר מנהיג אלטרנטיבי.
נתניהו נשף בעורפו של שרון. היום אין בסיעה מועמד שנושף בעורפו של נתניהו.
גדעון סער אינו מנהיג לעומתי. סילבן שלום בונה את עצמו כמנהיג לעומתי שעשוי לרכז את האופוזיציה הפנים-מפלגתית, אך הח"כים לא משתפים פעולה עם המהלך. ואילו בוגי יעלון, שנתפס בתחילת דרכו כמנהיג של הפלג הימני וכמועמד אלטרנטיבי במידה שנתניהו ישבור שמאלה, לא הרים את ראשו ולא המריא. גם היום קולו לא נשמע. אחרי הפסגה בוושינגטון הוא בחר להישאר בצל.