בבית הקברות היהודי מצאנו נרגשים את שמעון והרב שמחה. הם הסתובבו בין נכבדי העיר ראש העירייה ונבחרי ציבור. תקשורת סיקרה את האירוע. הגיעו יהודים נסתרים ובכו. בטרם יצאנו מבית הקברות עצר אותו בחור עם כובע שכתוב עליו IDF. תמהוני למעשה.
'אצלם אתכם תמונה בלתי נשכחת' הוא אמר לנו והוציא מצלמה קטנה קצת מוזרה .לאחר הבטחה כל כך מרשימה. מסרתי לו כרטיס ביקור של
מחלקה ראשונה והוא מסר לי איי מייל. לפני שנפרדנו לשלום הוא לא התאפק ופתח את חולצתו שנראֶה. מגן דויד מזהב נחבא בתוך חולצתו הצחורה. הוא לא היה היחיד שהסתובב בגאווה נסתרת בטקס הזיכרון בבית הקברות היהודי של לודג'.
הסתובב גם יהודי שסיפר לכל מי שהבין פולנית, שאמו היהודייה ילדה אותו לחייל גרמני בהיותה בת שבע עשרה בשנת 1943. המון צלמים וכתבי עיתונות התרוצצו בין המוזמנים. צילמו את ראש העירייה שהייתה אישה מטופחת, אנשים נוספים שלא זיהיתי. רק את שמחה ושמעון הצלחתי לזהות הולכים בגאווה בטקס הזיכרון. סיפורים, סיפורים אמרתי לעצמי. כל כך הרבה חומר יש עוד על מה לכתוב...
הקשר של מוניקה ליהדות היה יכול להיות מוצק יותר לו נישאה למי שאהב אותה בישראל, ובין הבחירות שלה היא בסופו של דבר בחרה להישאר בארץ הולדתה ולהמשיך את מה שהוריה בחרו עבורה. היא גם מבינה שאין אחוזים של יהודים. או שאתה יהודי במאה אחוזים או שאינך. וכך היא שואלת את שמעון בסרט שצילמתי. כמה יהודים הם באמת יהודים בפולין. ושמעון עונה את מה שהוא עונה וזו האמת. אין יהודים כמעט.
מוניקה נכדתו של בוריס פיינגולד עוזרת למצוא מסמכים יהודיים בארכיוני פולין, היא מנסה להתפרנס מניסיונות לשחזר שורשי העבר. ניתן להיעזר בה. האיי מייל שלה.
Anat@vp.pl