הם ידועים כאמני הציור בפה וברגל, שאיבדו בעטיים של תאונות, מחלות, או פגעי-מלחמה, את הכושר לצייר בידיהם. ובכל זאת, על-אף מוגבלותם הפיזית, הם לא הרימו לרגע ידיים ופגיעתם לא הכניעה אותם. באומץ-לב עילאי הם מצליחים, באורח ראוי להערצה, להביע את עצמם ואת רגשותיהם בצבע וברעיונות המופקים ביצירות האמנותיות, פרי-מכחולם.
הם קנו את עולמם תודות למוטיבציה העזה שלהם שלא להשלים עם מר הגורל. מזה 45 שנה, מאז שהוקם ארגונם בארץ, זוכות יצירותיהם להערכה מרובה. הן נרכשות בידי רבים וטובים, לא רק בשל הזדהות ותמיכה, אלא משום רמתן הגבוהה.
בעקשנות ובהתמדה בלתי-נלאית למדו עשרות האמנים האלה להכשיר את עצמם לביטוי ומימוש בדרך מיוחדת ומקורית שלהם. באמצעות הציור בפה וברגל עלה בידיהם לחולל ביצירותיהם פלא אמנותי בלתי-יאומן. תוך כך הם גם הציבו לעצמם מטרה נעלה: שלא להפוך, חלילה, לארגון של צדקה, הנתון לחסדי שמיים, אלא להתאגד לגוף עסקי לכל דבר, והדבר אכן צלח בידם.
שליחות נעלה
בעצם הימים האלה, של פרוס השנה החדשה, מפיצים האמנים הנכים, דרך הדואר, את מוצריהם האמנותיים המגוונים לצורך קיומם העצמי. יש בהם לוחות-שנה, כרטיסי-ברכה, יומנים, סימניות והגדות לפסח - הכל פרי מכחולם המחונן, בעוד שתערוכות הציורים שלהם נערכות ברחבי הארץ לאורך כל השנה.
הפצת המוצרים האמנותיים בדרך הדואר איננה חדשה. היא נהוגה במדינות רבות כבר 56 שנים רצופות, מאז שנוסד הארגון הבינלאומי של האמנים הנכים בשנת 1956. היא מושתתת על בסיס מסחרי, ואין בה כדי לחייב את מקבל המוצר לרכוש או להחזיר אותו לשולח. אלא שניסיון העבר המוצלח מעיד, במפורש, על ביקוש מוגבר של יצירות האמנות האלה.
ברכישת המוצרים כשלעצמה יש משום שליחות נעלה: היא מעודדת את האמנים להמשיך ולצייר, ובד בבד מאפשרת את קיומם בכבוד. אין זאת כי אם אמני הציור בפה וברגל אכן ראויים לשכר הזה על עמלם.