שני פיגועים יום אחר יום הפילו 32 הרוגים וכמאה פצועים בעיר וולגוגרד (לשעבר סטלינגרד) בדרום רוסיה. כמה ימים קודם התפוצצה מכונית תופת בפיטיגורסק, ושלושה בני אדם נהרגו. שמו של דוקו אומרוב - צ'צ'ני שהכריז על עצמו כאמיר האמירות האיסלאמית של צפון הקווקז - מוזכר כאחראי לגל הפיגועים הנוכחי, שנועד לקלקל את אולימפיאדת החורף האמורה להיפתח בעוד כחודש בעיר סוצ'י שבדרום רוסיה, שסך ההשקעה בו יעמוד על לא פחות מ-50 מיליארד דולר.
אומרוב נטל אחריות על מספר פיגועי המונים שבוצעו מאז 2010 בתחנות רכבת ובשדה התעופה של דומודדובו, שבהם נהרגו 76 בני אדם. במקביל, מימש איום של ארגון המתקרא "אנונימוס קווקז" לערוך מתקפת סייבר על רוסיה בשל עריכת משחקי החורף "בקווקז הכבוש". הרוסים מתכננים אמצעי ביטחון רבים ומגוונים כדי להגן על השחקנים והצופים, אך טרוריסטים יודעים למצוא נקודות תורפה גם בחגורות ביטחון צפופות. חוץ מזה, רוסיה מספיק גדולה בשביל להעניק לטרור הזדמנויות לפגוע לא רק בסוצ'י.
כשמוסלמי רוצה לומר "ישמרנו אללה" הוא מבטא זאת במילים "אללה יוסתור" - אללה יסתיר אותנו מהצרות. נראה שכיום הפדרציה הרוסית צריכה לומר זאת בכוונה גדולה, שכן היא עומדת במוקד של פעילות טרוריסטית איסלאמית מרוכזת. הטרור האיסלאמי ברוסיה אינו חדש: כולנו זוכרים את הפיגוע ההמוני בבית הספר בבסלאן שבצפון אוסטיה ב-1 בספטמבר 2004 עת השתלטו עליו כ-20 ג'יהאדיסטים צ'צ'ניים בהנהגת שאמיל באסייב והחזיקו בו מאות בני ערובה - תלמידים, מורים והורים. הצבא התערב, ונהרגו 186 מבני הערובה. הדרמה נמשכה אז שלושה ימים כשכל העולם עומד מרותק לאמצעי התקשורת וצופה בזוועה. המחבלים פיזרו ברחבי בית הספר מטעני חבלה, שהפילו חללים רבים בין בני הערובה ואנשי הצבא.
כבר ב-1995 תפסו ג'יהאדיסטים צצ'ניים יותר מ-1500 בני ערובה בעיר בודנבסק שבצפון הקווקז, והמדינה בהנהגתו של בוריס ילצין נאלצה להיכנע לדרישותיהם. הכניעה העלתה את חמתם של רוסים רבים, והדבר סייע בהמשך לפוטין, חסיד היד החזקה, להחליף את ילצין ולפתוח במלחמת חורמה נגד חבל צ'צ'ניה הסורר. מלחמה זו נחלקת לשתי תקופות. הראשונה בין 1994 ל-1996, והשנייה בין 1999 ל-2009. עיר הבירה של צ'צ'ניה - גרוזני - הפכה לעיי חורבות, חלק גדול מערי החבל וכפריו נהרסו, אלפי אנשים נהרגו, וחיילי רוסיה לא חשו כל בעיה לחטוף ולענות נשים, זקנים וילדים. עד היום מתחבאים בהרי צ'צ'ניה ג'יהאדיסטים רבים, הפוגעים מדי פעם בחיילים רוסים ובצ'צ'נים הנחשדים בשיתוף פעולה איתם.
ב-2002 השתלטו ג'יהאדיסטים צ'צ'ניים על תיאטרון במוסקבה ותפסו 916 בני ערובה. כ-170 בני אדם נהרגו באירוע זה. לאורך השנים ביצעו מחבלים מוסלמים פיגועים רבים ברוסיה, כנקמה ברוסים על דיכויים לאורך שנים רבות, מתחילת ימי הקומוניזם שזלזל באיסלאם כמו גם בדתות אחרות. קרל מרקס, האב הרוחני של הקומוניזם, הרי כבר קבע שהדת היא "אופיום להמונים". אחרי שהתפרקה ברית-המועצות, אומנם השתחררו הרוסים משליטתם באוכלוסיות איסלאמיות גדולות, אך הם הידקו את הצבת על צווארם של המוסלמים שנשארו בתחומי הפדרציה הרוסית.
התפרקותה של בריה"מ איפשרה לכמה עמים מוסלמיים בדרום המדינה לקבל עצמאות, וכך קמו במרכז אסיה מדינות מוסלמיות עצמאיות כמו קזחסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טאג'יקיסטן ואזרבייג'ן. עמים מוסלמים אחרים - צ'צ'נים, טטארים, אינגושטים, פאמירים, דאגסטנים, אווארים, לזגינים, דרגינים, קומיקים, לאקים, נוגאים, אגולים, רוטולים, טבסאראנים, מונגולים ועוד - לא זכו בעצמאות ונשארו תחת המגף הרוסי. רבים מבני העמים הללו התאכזבו, וחלקם ממתינים לשעת הכושר לדרוש עצמאות.
מתוך כ-143 מיליון אזרחי הפדרציה הרוסית, מספר המוסלמים נאמד בין 14 ל-20 מיליון, כלומר 10 עד 14 אחוזים. רובם מרוכזים באזורים שמדרום לנהר הוולגה, בצפון הקווקז ובמערב סיביר. רבים מהם היגרו לערים, ושכונות מגוריהם מהוות בסיסים לטרוריסטים. המדינה מנסה לדחוק אותם מהערים החוצה, בעיקר אחרי פיגועים, אך הם שבים לעיר כדי לעבוד אצל מעסיקים תמורת שכר נמוך. הצבא הרוסי אינו מפרסם נתונים רשמיים על הדת של חייליו, אבל קיימת הערכה שמרבית החיילים בעלי הדרגות הנמוכות בצבא רוסיה הם מוסלמים.
במשך 70 שנות בריה"מ שלטה במדינה סיסמת "אחוות עמים" שלא הייתה אלא כיסוי להכפפת העמים האחרים להגמוניה הרוסית. המצב הוליד מתח בין הרוסים והמוסלמים, שרבים מהם ראו ברוסים נוצרים השולטים במוסלמים - מצב המנוגד לחלוטין לאיסלאם. מתח זה הוחמר לכדי עוינות בשל מגמת הרוסיפיקציה של האוכלוסייה, שבמסגרתה העבירו הרוסים מיליונים של דוברי רוסית לאזורי המוסלמים.
בתקופת בריה"מ עברו שמות רבים בקרב העמים המוסלמים שינוי לרוסית, אבל מקורם ברור: קאדר הפך לקדירוב, עומר נהיה אומארוב, מוחמד קיבל את השם מגומדוב ועבד אללטיף הפך לאבדולטיפוב. עטייה היה לאטייב, דאוד הוא דאודייב, סעדאללה נהיה סאדולייב, אבראהים הוא איבראהימוב, ורק רמדאן נשאר רמזאן כשם חודש הצום. רק מעטים בקרב העמים המוסלמיים ברוסיה אימצו שמות רוסיים, הן בשל הגאווה הלאומית והדתית, והן בשל החשש שהרוסים יחשדו בהם כבעלי כוונה להסתנן אל תוך הציבור הרוסי.
בנוסף, קיים היום בקרב הרוסים חשש מן המגמה הדמוגרפית הפועלת לרעתם: הילודה בקרב המוסלמים גדולה בהרבה מזו שאצל הרוסים, ורבים מהרוסים חשים כי המוסלמים משתלטים על מדינתם. לא עובר יום בערי רוסיה שבו בחורים גלוחי ראש ושתויי וודקה אינם תוקפים מוסלמים הנקרים בדרכם. מנגד, שתיית האלכוהול, האסורה באיסלאם, מורידה את ערכם של הרוסים בעיני המוסלמים.
האיסלאמיזציה בקווקז
לאורך ההיסטוריה הייתה התודעה האיסלאמית של תושבי הקווקז המוסלמים חלשה למדי, ומעטים מהם הכירו את כתבי הקודש של האיסלאם. הייתה זו תוצאה של העובדה שרוב המוסלמים בקווקז אולצו להתאסלם תחת איום בשחיטה בימי האימפריה העותומאנית. אך בעשרים השנה האחרונות התגברה פעילותם של תועמלנים איסלאמיים שפעלו בהשפעה ובכסף סעודיים בקרב האוכלוסייה בקווקז, ואימאמים מקומיים עברו הכשרה בבתי מדרש סעודיים כדי לחזק את ידיעותיהם באיסלאם. בסעודיה הם למדו את הגרסה הווהאבית, הקיצונית, של האיסלאם, ושבו למולדתם כדי להפיץ את הרעיונות הקיצוניים שקלטו בסעודיה. כיום מממנת סעודיה את פעילות הג'יהאדיסטים בסוריה, נגד האינטרסים של רוסיה.
בעניין זה רוסיה אינה לבד: מזה שנים רבות מלבה סעודיה את האש האיסלאמית במדינות רבות באפריקה, באסיה, באירופה, באוסטרליה, בצפון אמריקה ובדרומה. נדמה לי שמכל יבשות העולם, רק באנטארקטיקה אין פעילות איסלאמיסטית סעודית. גם התקוממות האיסלאמיסטים האויגורים במערב סין מיוחסת לפעילות סעודית.
בשנים האחרונות נוספה לפעילות הסעודית גם האפשרות של שימוש באמצעי התקשורת לשם הפצת האיסלאם. ערוצי טלוויזיה בלווין, אתרי אינטרנט בשפות רבות, וספריות איסלאמיות שלמות שניתן להורידן בקלות ובחינם מהאינטרנט - במימון סעודי נדיב ושופע - תרמו, תורמים ויתרמו רבות להפצת האיסלאם הווהאבי בכל רחבי העולם.
המרחק מאיסלאמיזציה לעיסוק פעיל במאבק למען האיסלאם אינו גדול, ומסביר מדוע האיסלאם - שדוכא על-ידי הסובייטים - יוצא כיום אל פני השטח בצורה אלימה כל כך.
בשלוש השנים האחרונות מזוהה רוסיה עם המלחמה המלוכלכת והאכזרית שמנהל בסוריה השלטון העלאווי הכופר נגד המוני המוסלמים הסונים, בסיוע בקואליציה שיעית של אירן, עירק וחיזבאללה. רוסיה הגנה על משטר אסד במועצת הביטחון ומנעה הטלת סנקציות בינלאומיות עליו. רוסיה מספקת לצבא אסד נשק ותחמושת, מערכות הגנה אווירית וימית, ציוד קשר וייעוץ טכני.
כמה קבוצות של ג'יהאדיסטים צ'צ'ניים נלחמות בסוריה, ואנשיהם נודעים באכזריותם ובברוטליות שבה הם מתייחסים לאנשיו של אסד הנופלים לידיהם. ברשת נמצאים כמה סרטונים שבהם נראים ג'יהאדיסטים בעלי מראה קווקזי - אחד מהם ג'ינג'י - שוחטים אנשים שנאמר עליהם שהם משתפי פעולה עם השלטון הסורי. בימים האחרונים נחתמו הסכמים לשיתוף פעולה בין הקבוצות הצ'צ'ניות וארגוני ג'יהאד ערביים הפועלים בסוריה כמו "אל-קאעידה" ו"ג'בהת אלנוסרה".
ברוסיה תיווצר בעיה חמורה אם וכאשר תסתיים הלחימה בסוריה, והג'יהאדיסטים הצ'צניים הללו יחזרו למולדתם. קיים סיכוי סביר שהם לא ישובו למחרשה ולחרמש, אלא להמשך הג'יהאד נגד המדינה הרוסית, והניסיון שהם צברו בסוריה יעמוד לצידם במלחמתם ברוסיה.
גם הסיוע שמעניקה רוסיה לאירן השיעית אינה מעלה את חן הרוסים בעיני הג'יהאדיסטים הקווקזים שהם ברובם הגדול סונים. לאחרונה נודע שמתקיימים מגעים בין רוסיה ואירן על מכירת ארבעה כורים גרעיניים לייצור חשמל, וזאת בנוסף להגנה המדינית שמעניקה רוסיה למשטר האיותאללה.