פרופ' ג'רי הר מאוניברסיטת פלורידה, מומחה ליחסים בינלאומיים, אמר באחת מהרצאותיו האחרונות כי לו הייתה ארגנטינה זמרת פופ מפורסמת, ניתן היה להשוות בקלות את מצבה עם מצבו של ג'סטין ביבר. בכל פעם שנתפס הזמר כשהוא נוהג בגילופין במהירות מטורפת בכבישיה של מיאמי, הוא נוהג לשאול בתמימות מעושה את שוטרי התנועה מדוע הוא בעצם נתפס ונעצר, שכן הוא נוהג בסך-הכל בלמבורגיני הצהובה שלו לפי כל כללי התנועה.
בדומה לביבר, גם לגבי נשיאת ארגנטינה קריסטינה פרננדס קירשנר עולות מדי יום שאלות נוקבות בארגנטינה ובעולם בקשר לתפקודה כנשיאה וכישוריה הפוליטיים, כמו גם ביחס לשיווי משקלה הנפשי ובריאותה הרופפת המחייבים אותה להעדר לעתים קרובות מדיונים במוקדי קבלת החלטות חשובות. לאחרונה פנתה קירשנר לעמה בנאום נרגש ששודר בכל רשתות הרדיו והטלוויזיה בארצה כדי להציג את גרסתה, ובעיקר כדי להבהיר את חוסר האחריות שלה למשבר הפוליטי והכלכלי החמור המתרחש בימים אלה בארגנטינה. שכן לדבריה, הבנקאים, התעשיינים, החקלאים, בעלי רשתות-מזון וגורמי אופוזיציה בתוך מפלגתה ומחוצה לה אשמים באינפלציה הדוהרת ובבריחת ההון. לדבריה, גורמים אלה גם אשמים בחוסר יכולתה של הממשלה לעודד השקעות והלוואות כתוצאה מחוסר עמידתה בהתחייבויותיה להחזרת חובות של מאות מיליארדי דולר, והחשש המתמיד מפני עיקולים של כלי שיט וטיס הנושאים את דגל ארגנטינה. ערי ארגנטינה הפכו בהדרגה לגן עדן לפורצים, סוחרי סמים ורוצחים למטרות גניבה וביזה.
לפני כשנה וחצי פתחה נשיאת ארגנטינה בשיחות עם ראש ממשלת אירן דאז מחמוד
אחמדינג'אד במטרה להניע תהליך דיפלומטי שבסופו תגיע לידי סיום המחלוקת בדבר ענישת היוזמים והמבצעים של הפיגוע הרצחני שארע לפני כ-20 שנה בבנין הקהילה היהודית בבואנוס איירס בירת ארגנטינה. בפיגוע, שנחשב עד היום למתקפה הגדולה ביותר כנגד יהודים לאחר השואה, נרצחו 85 בני אדם ונפצעו 330.
"ועדת האמת" לפני עשור, בתקופת כהונתו של נסטור קירשנר כנשיא ארגנטינה, מונה התובע הכללי אלברטו ניסמן לחקור את האירוע הטרגי. ניסמן נעזר בצוות מקומי של חוקרים מיומנים ויצר קשר עם ארגוני ביון של ארצות-הברית ואירופה, ואלה תרמו לו מידע חיוני. ניתוח של ממצאי החקירה המקיפה ועדויות מ
מקור ראשון שנגבו בבואנוס איירס על אבו אלגסם מסאבחי, פעיל טרור ששימש בעברו כסגנו של ראש השלוחה של המודיעין האירני באירופה, הובילו להחלטת מערכת המשפט בארגנטינה, ובכלל זה של בית המשפט העליון של המדינה, להוציא צווי מעצר בינלאומיים כנגד 8 מעורבים בתכנון הפיגוע שמושבם באירן. שלטונות אירן סירבו לבצע את הצווים, וארגנטינה פנתה לארגון האינטרפול שאישר אף הוא את ביצועם ברחבי העולם באמצעות 190 המשטרות החברות בו.
נסטור קירשנר נקט מדיניות נוקשה כלפי אירן. הוא צמצם לאפס את הסחר עמה, והוריד את דרג היחסים הדיפלומטיים לייצוג מינימלי באמצעות מיופי כוח של אירן בארגנטינה ושל מדינתו בטהרן.
כשנבחרה קריסטינה פרננדס קירשנר לקדנציה הראשונה כנשיאת ארצה ב-2007, המשיכה לתמוך בבידודה הפוליטי של אירן, אך התירה להגביר בהדרגה את יחסי הסחר עמה. בעקבות צעד זה, גדל היצוא של ארגטינה לאירן במאות אחוזים, וארגנטינה זכתה להכנסות נאות מיצוא של מוצרי חקלאות, בעיקר אורז וחיטה.
לפני שנה וחצי, כשהחלה אירן לחוש בבידודה הכלכלי והמדיני מצד מדינות רבות בעולם, התייצבה נשיאת ארגנטינה מעל בימת עצרת-האו"ם ונתנה ביטוי פומבי לשינוי בעמדתה ביחס לאירן. היא נועדה עם אחמדינג'אד בניו-יורק בליווי שר החוץ של ארגנטינה הקטור טימרמן, ובהמשך לדיון הראשון התקיימו 8 פגישות חשאיות רצופות בדרג של שרי חוץ בין אירן לארגנטינה. בפגישה האחרונה שנערכה בינואר 2013 באדיס אבבה, חתם טימרמן על מזכר הבנות עם אירן המורכב ברובו מסעיפים המנוסחים במשפטים דו-משמעיים, שעיקרו סיכום על הקמת "ועדת האמת" חדשה לבירור נסיבות הפיגוע הרצחני בבואנוס איירס. "הוועדה" טורקב מנציגיהן של ארגנטינה ואירן, ובראשה יעמוד נציג של מדינה ניטרלית.
הפעם הבירורים אמורים להתקיים במפגשים בדרג משפטי במטרה לגבש חוות דעת מבלי לשפוט את המעורבים, כאילו הפיגוע לא נחקר במהלך למעלה מ-10 שנים וכאילו האינטרפול לא הוציא זה מכבר צווי מעצר נגד האשמים לשם הבאתם לדין. בהמשך ונוכח התגובות בבואנוס איירס ובניו-יורק, חל שינוי סמנטי בשם "הוועדה" והוא הוסב ל"ועדת בירור" במקום "ועדת האמת". ארגנטינה ואירן סיכמו כי המזכר יאושר על-ידי בתי הפרלמנט של ארגנטינה ואירן ויקבל תוקף של חוק בשתי המדינות.
הנהגת הארגונים היהודיים של ארגנטינה ומשפחות הקורבנות גינו את ניסיון הבירור ואת הקמת הוועדה, והאשימו את ממשלת ארגנטינה על חזרתה בה מפסקי הדין שניתנו על-ידי רשויות המשפט ובהתאם לחוקה. משרד החוץ הישראלי זימן את השגריר הארגנטיני והביע "אכזבה עמוקה" מהחלטותיה של קריסטינה פרננדס, וחוגים פוליטיים רבים בארגנטינה ומחוצה לה תבעו משר החוץ היהודי של ארגנטינה להימנע מהפיכת ההסכם לחוק. אולם לטימרמן אצה הדרך, ולפני למעלה משנה קיבל המזכר האמור תוקף של חוק בהליך מזורז בבואנוס איירס.
אירן אומנם הודיעה כי היא מוכנה לשתף פעולה עם ארגנטינה בחקירת הפיגוע וכי היא שואפת לקיים דיאלוג בונה ולשתף פעולה. אך עד היום היא לא פעלה להפיכת המזכר לחוק, ובתחילת החודש הנוכחי הסביר טימרמן במהלך ראיון עיתונאי כי "אירן לא גילתה כל רצון להמשיך בביצוע תנאי-ההסכם והליך החקיקה".
בכך נסללה למעשה הדרך בפני ארגנטינה לפסול את המזכר, לבטל את החוק שנתקבל במחטף פרלמנטרי ולנקוט את הדרך האחת והיחידה - הסגרת החשודים בפשע והפסקת הדיבורים הריקים וההצהרות חסרות התוכן של אירן.
ואכן, בעקבות הצהרותיו של טימרמן לעיתונות, התכנסו בבואנוס איירס נציגיהם של יותר מ-100 ארגונים וקהילות יהודיות ודרשו ממשלת ארגנטינה לבטל את ההסכם. שר החוץ היהודי טימרמן הגיב בחריפות לדרישות הקהל היהודי שנתמכו על-ידי משפחות הקורבנות, והודיע כי מוטב להותיר את ההסכם על-כנו, היות שלפעמים נדרש זמן כדי לדון בנושאים בינלאומיים.
יתר על כן, טימרמן הסביר כי על השופט רודולפו קניקובה קורל שפסק במשפט פיגוע הרצח לנסוע לטהרן, כיוון שלפי החוקה האירנית אין מסגירים נאשמים ברצח למדינה שלישית, ולפי חוקת ארגנטינה, אין לדון בפשע שבוצע בגבולותיה בהעדרו של הנאשם.
כשנשאל לתגובתו על דרישתם של ראשי מפלגות האופוזיציה להדיחו בשל הכישלון הדיפלומטי, השיב טימרמן כי לא ייכנע לדרישות של מיעוט מבוטל של פוליטיקאים. במקביל, הוא הגיב בכעס מופגן לדרישות של כלל הקהילות היהודיות של ארגנטינה ושל חוגים המייצגים דעת קהל, אינטלקטואלים ואנשי דת, לנצל את חוסר התגובה של אירן לבטל את החוק המוזכר, כי הם בסך-הכל מבקשים לעשות צדק עם הרוצחים מאירן.
נראה כי עם הסתלקותו של הוגו צ'אבס, מבקש שר החוץ היהודי של ארגנטינה הקטור טימרמן להימנות בין הידידים הטובים של אירן באמריקה הלטינית, בעוד שאירן שמה את פועלו ללעג ואינה טורחת להתייחס אליו ולמזכרים שחתמה עמו.