מאז ראשית המדינה מתאפיינת הקולינריה הישראלית יותר ויותר במאכלי העדות הגודשות את הארץ. אלה מעשירים וגם משמרים את המטבח המקומי של היום בשפע של מעדנים, שהיו מקובלים בשעתם בפזורות היהודיות למיניהן.
ביו מאכלי העדות תופס בארץ שלנו מקום של כבוד המטבח הטריפוליטני האסלי. הוא מיוצג במספר קטן בלבד של מסעדות צנועות ביותר, הנוהגות להגיש אוכל ביתי של ממש. לזכותן ייאמר כי הפלצנות אינה מגיעה אל סיפן, והן גם שומרות בקפידה על הכנת מתכונים לפי מסורת בית-אימא או סבתא.
אחת המסעדות המוצלחות שבהן היא "גואטה" שברמת החייל (רחוב הברזל 8). המסעדה, המקפידה על הלכות הכשרות, ממוקמת בין עשרות מסעדות אחרות, הגודשות את הרחוב שוקק החיים של התעשיה וההייטק.
הגענו אליה לעת צהריים, עמוסי-ציפיות לאוכל אותנטי. מצאנו מסעדה טריפוליטנית גזעית, המנוהלת בידי משפחה לובית שורשית, שהמפרום והקוסקוס הם נר לרגליה וזורמים בעורקיה כבר שנים ארוכות. כלהיט מככבים בה תבשילי-ירקות ובשר, בדומה עד למאוד למטבח הפרסי.
קינוח? יוק! אל שולחננו הגיעו, כספתח, מבחר של סלטים פיקנטים מאוד. נמנו עימם כרוב ואריסה, פלפלונים אדומים וממרח של זיתים, כשבצידם גם נח לו לחם הבית. החרה-החזיק אחריהם תבשיל מעודן של מנגולד-בשר, תפוחי-אדמה ושעועית, שהיה בהחלט במיטבו. והייתה גם צלחת גדושה בקוסקוס ומפרום, שבלעדיהם אין תקומה למסעדה טריפוליטנית. כסיומת לעיקריות כיכבו הפעם בצלחות שלנו שלושה פלפלים ממולאים בבשר ובאורז. לרוויה לגמנו לימונדה טבעית ומים מינרליים, שהקהו במעט טעמים חריפים..
כשביקשנו קינוח הופתענו לשמוע שב"גואטה" הוא פשוט אינו בנמצא. התנחמנו בכך ששבענו ממילא ממה שאכלנו. אחרי ככלות הכל נהנינו מארוחה טעימה ומשרות לבבי, שנתלווה אליה לאורך כל הדרך, בזכותה של מלצרית חביבה.
החשבון לשניים הסתכם ב-147 שקל והוספנו עליו תשר של 15%, כיאה למי שסיפקה את צרכינו. לבסוף לא נותר לנו אלא לזכות את "גואטה" ב-8 מתוך 10 הנקודות של הסולם הקולינרי שלנו.