בניגוד לתקופת הרקונקיסטה שנמשכה החל משנת 718 והסתיימה בשנת 1492, שהינה התקופה המוגדרת - בהיסטוריה העולמית - כתקופה בה כבשו הנוצרים מחדש את שטחי חצי האי האיברי בידי הכובשים המוסלמים שכבשו אירופה, לפני כן, הרי תקופת הכיבוש המוסלמי וגם/או הכיבוש האיסלאמי של אירופה, טרם זכתה להגדרה ממצה, כל זאת לפני שמדובר בתופעה חדשה, שבקושי אפשר להגדירה כתקופה ארוכה ולמעשה מדובר בתקופה הנושקת לתקופת זמן של 50 שנה, פחות או יותר. קשה לשים האצבע במדויק ולהגדיר מתי החל "הכיבוש המוסלמי" של אירופה בידי המוסלמים. אבל ניתן להצביע על כך שגל הגירה טורקי מאסיבי, החל לתת אותותיו בגרמניה המערבית (עוד בהיותה מפולגת בין מערב למזרח), בתחילת שנות ה-60. ה"בום הכלכלי" הגרמני הביא בעקבותיו גל הגירה מאסיבי מטורקיה ומהגרי העבודה הטורקים נקראו בידי הגרמנים בשם ובמינוח "עובדים אורחים", כדי להימלט מהדימוי הקשה של "עובדים זרים" שאפיין את הגדרת עובדי הכפייה היהודיים, שעבדו במפעלים ובבתי חרושת ונשק, בגרמניה הנאצית בתקופת מלחמת העולם השנייה. להבדיל מהטורקים שאף כי במהותם הינם בני הדת המוסלמית שאצלם לא היוותה הדת, מעולם, נס ודגל להתנאות ולהתגאות בו, אלא הייתה צורך קיומי ויומיומי, הרי הגל הפונדמנטליסטי שהציף חלק ניכר מהמדינות המוסלמיות לאחר המהפכה באירן, נתן אותותיו גם באירופה. יותר ויותר מהגרים טורקיים מוסלמיים, שנחשבו נתונים בענייני דת, מצאו עצמם - ובעיקר מצאו עצמם בני הדור אחריהם הופכים יותר ויותר למוסלמים פונדמנטליסטיים. הדת המוסלמית הפכה, מרגע זה ואילך, ליסוד עקרי בהתנהגותם של "העובדים האורחים הטורקים". בגרמניה המערבית שהפכה לגרמניה המאוחדת עם התמוטטות הקומוניזם ונפילתה של גרמניה המזרחית, כמדינה בפני עצמה, קצרה הייתה הדרך כדי "לכבוש" שאר מדינות אירופה. צרפת, אנגליה, בלגיה ושאר מדינות אירופה נפלו שדודות. זו אחר זו, לרגלי ה"כובשים המוסלמים החדשים", בלא כל התנגדות. מסגדים מפוארים וגם בלתי מפוארים צצו - חדשים לבקרים - בשכונות המוסלמיות החדשות, שנוצרו יש מאין ואף במקומות מרכזיים כמו בריג'נט פארק, באחד מפינותיו צץ מסגד מפואר המזכיר לעוברים ושבים בקרבתו, כי בצד הכנסייה האנגליקנית השולטת באנגליה קיים מדרס רגל של ממש גם לאיסלאם ולמסגדיו. כתוצאה מההתעצמות הכמותית, החברתית, התרבותית והדתית של תושביה החדשים של אירופה, קרי, המוסלמים שהיגרו אל אותן ארצות אירופה ובני הדור השני, שנולדו כבר באירופה - אולי מדובר גם בדור שלישי - התחילו לצוץ דרישות פוליטיות, דתיות, חברתיות ואחרות. מעבר לעובדה, ש"המוסלמים החדשים" זכו לייצוג, הולך וגובר בבתי המחוקקים של אירופה והשפה הערבית נשמעה, יותר ויותר, ברחובות עריה הראשיות של אירופה, כמו-גם הלבוש הערבי המסורתי של נשים עוטות רעלה וגם/או חיג'אב, הרי "המוסלמים החדשים" מנסים להשפיע גם על הלוך הרוחות ואורח החיים, באירופה. כך למשל נשמעו תלונות מצד מוסלמים, במהלך חגיגות אוקטובר, הלא הוא ה"אוקטובר פאסט", כי אין העובדה שמוכרים חזירים למאכל במהלך הפסטיבל נוחה להם. פתאום החלו המוסלמים לנסות ולהכתיב אורח חייהם שלהם על מארחיהם הנוצריים שאינם בוחלים, כלל וכלל, באכילת חזיר. גל הטרור, העובר בימים אלה על אירופה, הינו בבחינת השלמה לכיבוש המוסלמי של אירופה בידי "המוסלמים החדשים". תחילה באו הם כמהגרי עבודה קשי יום, שכל מעייניהם להביא מזון וטרף. לאחר מכן שהתבססו, הם החלו הם לדרוש זכויות פוליטיות חברתיות, דתיות ואחרות. בשלב זה - השלב האחרון לכיבוש האיסלאמי של אירופה - מעוניינים הם לשלוט במדינות המארחות, משכשלו הם בדרך הדמוקרטית, עושים הם זאת בדרך היחידה המוכרת להם והיא - דרך האלימות. מי שבאו מארצות שדמוקרטיה והליך בחירות דמוקרטי זר להם, אינם יכולים לנהל מארג ומערך חייהם בדרך דמוקרטית. הם יכולים לנהל מארג ומערך חייהם, אך ורק, בדרך דיקטטורית ואם נכשלים הם בכך, הרי פונים הם אל דרך הטרור. זו היא - למעשה ובפועל - תמציתו של גל הטרור המחודש העובר, בימים אלה, על אירופה ושיאו בגל הטרור שהתפרץ בסופו של השבוע החולף בפריז. מי מכם שיעשה סיור קצר בערי אירופה שאינן ערי בירה, בהכרח, אלא ערים תעשייתיות כמו העיר ברמינגהם שבאנגליה וגם/או ערים נדחות בבלגיה וגם/או בשאר חלקיה של אירופה, מגלה לדעת, אל וודאי ואל נכון, כי שכונות דומות לשכונות המאפיינות את עזה, צצו, בין לילה, בכל רחבי אירופה. זה הוא התהליך הסופי של גל הכיבוש המוסלמי של אירופה ואם לא ישכילו האירופיים הנוצריים, בין אם מדובר ההוגנוטים הצרפתיים ובין אם אלה האנגליקנים שבבריטניה (הקטנה שכבר אינה יותר בריטניה הגדולה) ובין אם אלה הפרוטסטנטיים שבגרמניה ושאר הקטולים ברחבי אירופה, לעמוד אל מול ונגד גל הטרור האיסלאמי שהתפרץ זה עתה, תיפול אירופה, כפרי בשל, לידיהם של תומכי דאעש ואנשיה. זאת יודע ומבין כל בר-בי-רב בן יומו וכל דרדק מצוי בפוליטיקה האירופית, הגם שאיש אינו מעז לומר דברים ולהביעם בקולי קולות. ימים יגידו מי ינצח. אובמה הנאור וחסר הניסיון הפוליטי, במוכח ובעליל, או אנשי דאעש האנטי דמוקרטיים, הברברים אבל המצליחים להשחית ולכבוש כל חלקה טובה באירופה, שעד לפני ימים ספורים נחשבה עוד יבשת תרבותית של ממש.