שנת הלימודים שהחלה בשבוע שעבר תהיה בין-השאר בסימן של למידה מרחוק. בכתבה ששודרה בחדשות 12 הראו איך משפחות רבות נערכות ללמידה מרחוק על-ידי כך שהן רוכשות לפטופים ואזניות.
לאחרונה רכש משרד החינוך מספר רב של מחשבים בעלות של 1.2 מיליארד שקל, אך מדובר במהלך שיספק פתרון חלקי לרוב התלמידים כיחידות פרטניות ולחלק מכיתות הלימוד. הליך הרכישה מתעכב נכון לעכשיו, ולכן קיים צורך לייבא מחשבים ממרבית מדינות העולם.
הסיבות לעיכוב בתהליך הרכישה ניתן לראות כי העובדה שאין תקציב מאושר מצד אחד, ואי-יציבות הפוליטית מצד שני, הובילה לכך שעד היום לא נרכשו מספיק מחשבים שישמשו מספר רב של תלמידים, ומדובר בהוצאה כבדה שהושתה על ההורים.
סוגיית רכישת המחשבים בבתי הספר מלווה את מערכת החינוך הישראלית כבר שנים. כך למשל כבר בשנת 1990 מינה שר החינוך המנוח זבולון המר, את הוועדה העליונה לחינוך מדעי וטכנולוגי, בראשות נשיא מכון ויצמן לשעבר, פרופסור חיים הררי.
הדוח של חברי הוועדה הוגש לאחר שנתיים תחת הכותרת "מחר 98", בהנחה שהמסקנות ייושמו עד אז. המלצות הוועדה דיברו על רפורמה בתוכניות הלימודים במדעים וטכנולוגיה ועידוד לימודי מתמטיקה ומדעים ברמה של 5 יחידות, וכן במחשוב בתי הספר.
בעקבות פרסום ההמלצות, החליט משרד החינוך לרכוש ולהתקין מחשבים בכל בתי הספר, ביחס של מחשב אחד לכל עשרה תלמידים. השנים חלפו, ובשנת 1998 הודיע ראש הממשלה נתניהו כי תוכנית המחשוב תצא לדרך, אך יישומה המלא יידחה בכמה שנים, לשנת 2003.
המדינה התחילה לרכוש מחשבים, אך תקציביה קוצצו. המחשבים שנרכשו התיישנו ויצאו משימוש, מה שהוביל לכך שהתוכנית נזנחה מבלי להשיג את מטרותיה. לפני כעשור שבה תוכנית המחשוב לראש סדר העדיפות של משרד החינוך.
חידוש התוכנית לרכישת מחשבים בשנת 2010, לאחר שמצב המחשוב בבתי הספר נהפך בלתי נסבל, הציג שר החינוך דאז, גדעון סער, תוכנית חדשה בעלות של 5 מיליארד שקל — "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21". לפי יעדי התוכנית, תוך חמש שנים כל בתי הספר יתחברו לרשת האינטרנט ובכל כיתה יותקן מחשב אחד לשימוש המורה ומקרן.
כמוכן, כל בית ספר היה אמור לקבל מחשבים ביחס של אחד לכל חמישה תלמידים. ואולם התוכנית קוצצה עוד לפני שהגיע שלב היישום. וכך, לא רק שהיא לא השיגה את מטרותיה, אלא שהיא מיושמת רק בשליש מבתי הספר בישראל, ושני שלישים אפילו לא מחוברים לאינטרנט.
מהתקציב המרשים שאליו התחייבה המדינה נוצלה עשירית מהסכום (500 מיליון שקל) בתוך זמן כפול — עשר שנים. בשנת 2011 הוקצו לה 90 מיליון שקל, מתוכם נוצלו כשני שלישים. שנה לאחר מכן, גדל התקציב ל-223 מיליון שקל ונוצל באופן חלקי ומאז ירד. בשנת 2013 ירד תקציב התוכנית ל-165 מיליון שקל, מתוכו נוצלו כ-50 מיליון שקל בלבד.
שר החינוך דאז שי פירון, זיהה כי השימוש במחשבים דל כתוצאה מהכשרות לוקות בחסר של המורים והיצע מצומצם של תוכניות דיגיטליות, והחליט להסית את התקציבים לצורך הדרכת מורים ופיתוח תכנים חינוכיים איכותיים. שנה לאחר מכן, רכשה המדינה מחשבים לבתי ספר בהיקף של 30 מיליון שקל, הליך ההכשרה ופיתוח התכנים החל, ובאותה השנה פוטר הרב שי פירון על-ידי נתניהו, ומערכת החינוך שוב שינתה כיוון.
שינוי כיוון של משרד החינוך בשנת 2015, נכנס למשרד החינוך שר חדש בדמותו של נפתלי בנט. ההערכה הייתה שכמי שבא מעולם העסקים בנט יעשה הכל כדי להשלים את רכישת המחשבים. אך כגודל הצפייה גודל האכזבה: משרד החינוך החל להיערך בשנים אלו ללמידה מרחוק זאת מבלי להשלים את תהליך רכישת המחשבים, דבר אשר בא לידי ביטוי בכך שבשנת 2016 השקיעה המדינה 20 מיליון שקל בלבד בתוכנית שהגה שר החינוך לשעבר סער.
שנה לאחר מכן משרד החינוך הגדיל את תקציב התוכנית ל-135,000,000 שקל באמצעות סעיף העברות תקציביות, אך בשל העובדה שבנט לא שם תוכנית זו בראש מעייניו המשרד ניצל רק מחצית מהסכום. מאז התוכנית לא זכתה לתקצוב גבוה, והראייה לכך שלפני שנה התוכנית תוקצבה רק ב-40,000,000 שקל.
ניתן לראות שלמרות הצהרותיו של ראש הממשלה נתניהו על הקמת תוכנית "מחשב לכל ילד" בשנת 1998 הנתונים מראים כי רק שליש מבתי הספר מחוברים כיום לרשת האינטרנט ויש בהם מחשב בכל כיתה.
כלומר, כפי שראינו בכתבות ששודרו בחדשות 13 משרד החינוך לא השלים את רכש המחשבים, מה שהוביל לכך שקנייתם הושתה על משפחות רבות, שרובן הגדול לא יכולות לממן מוצר חשוב זה והדבר פוגע בהישגי תלמידי ישראל. כך ניתן לראות ששלושה ילדים נאלצים להתחלק בין 2-1 מחשבים כך שהם לא מצליחים למלא את המשימות שמטילה עליהם המורה באמצעות תוכנת הזום. נכון לעכשיו אין פתרון לבעיה כאובה זו ולא ברור מי לומד מתי. צריך לקוות שאחרי תקופת חגי תשרי השמים יתבהרו והעתיד ייעשה בהיר יותר.