השמחה לאידו של טראמפ

כתבתי בשבוע שעבר, עוד בטרם נודעו תוצאות הבחירות, על הסיבות לפיהן השמאל הישראלי במובנו הרחב העדיף את ביידן על פני טראמפ הידיד החם. כאשר נודעו התוצאות, נדהמתי מעומק השנאה לטראמפ, מלווה בבורות, מהשמחה המופגנת לאיד, ומהחפיפה המוחלטת בין הקריאה ביבי "לך" וטראמפ "לך". מהים הגדול דליתי חמישה מקרים: הראשון, במאמרי פרשנות עיתונאית נקבע כי ההצבעה לא הייתה עבור ביידן, אלא היא הייתה "עבור אמריקה". משום מה הקביעה הזאת נראתה מוכרת לי, עד שנזכרתי: הייתה זאת סגניתו של ביידן, קמילה האריס, שאמרה דברים אלו בנאום הניצחון. וזה מובן, ככה מדברת פוליטיקאית, בדקלום השבלוני המקובל. אבל בפרשנות ישראלית לקורא הישראלי? האם זאת היא המציאות? חלק הארי של אלו שהצביעו עבור טראמפ (סך הכל כ-48 אחוז מהמצביעים) הם ממעמד הפועלים הלבן, זה שעובד ומייצר, לעומת עשרות מיליונים שאינם עובדים מרצון, ומקבלים קופונים ותלושי מזון; אמריקה הכפרית, אמריקה של העיירות, הצביעה טראמפ, לעומת אמריקה של הערים הגדולות והפרברים שלה שהצביעה ביידן. כל אחד הצביע בעד אמריקה אחרת! והדמוקרטים אומרים בריש גלי: אם ב-3 ינואר 2021 נזכה בשני מושבים לסנאט במדינת ג'ורג'יה (בעקבות הבחירות יש כיום לרפובליקאים 50 סנטורים ולדמוקרטים 48), אזי יהיה לנו רוב של 51 יחד עם הקול המכריע של סגנית הנשיא. ואז "נשנה את אמריקה"; זאת על-ידי שורת צעדים שממש יחסלו פוליטית את אמריקה המסורתית, הכפרית, וינציחו לשנים ארוכות את השליטה הדמוקרטית.

פוליטיקאי משופשף

השני, גם הוא בפרשנות, קובע כי "ביידן הוא יצחק רבין של הדמוקרטים". לא מבין! לגבי דידי, ביידן של מסע הבחירות מזכיר לי את הבדיחה הידועה של צ'רצ'יל על יריבו הפוליטי אטלי: מכונית ריקה הגיעה לרחוב דאונינג 10 (משכן ראשי הממשלות באנגליה) וממנה יצא אטלי. העובדה שהיה 7 פעמים סנטור של מדינתו הקטנה דלאוור, מלמדת אותי שהוא מעל הכל פוליטיקאי משופשף, בקיא בכל רזי הנוכלות ו"השטיקים" של הישיבה שם והבחירות כדי להגיע לשם. החודשים הראשונים לנשיאותו ילמדו אותנו איזה ביידן עומד לפנינו, והאם יש ממש בשמועות כי האריס נועדה להחליפו עוד בתקופת כהונתו. השלישי שייך למי שהייתה בעבר מנהיגת "מפלגת העבודה" והראשונה לדרדרה לתהום. היא פצחה בשירה והכתירה את טראמפ כאחד "שאיים לדרדר את כל הישגי השוויון והקדמה לעידן האבן". לא פחות ולא יותר! ואם בהגזמות פראיות, הזויות, אנו עוסקים, אז "החולצות השחורות" הכריזו כי "גל של אמת ישטוף את העולם ואיתו גם ישראל תזכה להנהגה חדשה". אכן כשיבוא משיח קודשנו על חמורו הוא לבטח יסחוב אחריו גלים של אמת וצדק. הרביעי הוא הביטוי "הובס", "תבוסה" לגבי טראמפ. אם נבחרת ישראל הייתה מנוצחת על-ידי נבחרת ספרד בתוצאה 5:0, אזי כתב הספורט יכול בשקט לכתוב שהנבחרת הובסה, והעורך ייתן כותרת של "תבוסה לנבחרת ישראל מול ספרד". אבל אם התוצאה תהיה 3:2 אחרי הארכה, האם גם אז זאת תהיה תבוסה? בוודאי שלא. העורך ייתן לבטח כותרת בסגנון "הפסד מכובד לנבחרת". זה בדיוק מה שקרה בבחירות. החמישי, באחד מערוצי הטלוויזיה רואיין אחד מיועצי ביידן, עמוס שמו. המראיינת ניסתה ממש בכוח להוציא ממנו דברים "רעים" על מדיניותו של ביידן כנקמה בביבי, אך המרואיין ביטל אותם בחיוך. ועל המדיניות במאמר אחר.