ליקטתי דברים שונים בנושאים שונים שאמרו חכמים שונים. את הכותרת לקחתי מקהלת ט' פסוק י"ז ושם נאמר: "דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים". מפרש רש"י בנחת נשמעים. כלומר, מקובלים הם לבריות. את המשך המשפט הוא לא זנח: "מזעקת מושל בכסילים כמה מלכי האומות גוזרים גזירות על ישראל ואין דבריהם מתקיימין". השלט הזה מודיע לקהל באי בית הקפה ארומה בנמל תל אביב: "אני בוּר" או "אנחנו עם
הארץ". רגע, בעצם, מי זה עם הארץ?
בהזדמנות אחרת לחלוטין אמר הדלאי למה: "זכרו כי לא לקבל את מה שאתה רוצים יכול להיות לפעמים מזל גדול". ג'ון לנון, שבימים אלה מלאו 40 שנים להירצחו סיפר: "כשהייתי בן חמש, אימא שלי אמרה לי שאושר זה המפתח לחיים טובים. כשהגעתי לבית ספר, נתנו לי מטלה לכתוב את מה שארצה להיות כשאהיה גדול, אז כתבתי 'מאושר'. הם אמרו לי, שלא הבנתי את המטלה. אז אמרתי להם, שהם לא מבינים את החיים".
הכל מעריצים את פרס נובל, מלבד, אולי, כמה ממקבליו. למשל, ג'ון סטיינבק אמר בתשובה לשאלת עיתונאי אם הענקת הפרס שינתה דבר מה בחייו: "פרס נובל יורד עליך כברק משמים בהירים, בלי שתבקשו והוא משנה את חייך, תהיה תגובתך אשר תהיה". לנגיב מחפוז הייתה תגובה אחרת ובנאום בטקס קבלת הפרס הוא אמר: "ברגע שהוזכר שמי בנוגע לפרס השתררה דממה, ורבים תהו מי אני".
אימרה אחרת אומרים על חברי הכנסת שלנו: "האם בעת דיון בבית הנבחרים השכל יצא מן החדר"? האם מדובר רק על הנאומים האחרונים?