כמה כוח יש לשנאה עד שאויבים הופכים לאוהבים, קצוות מתחברים, רחוקים מתקרבים, רעבים שבעים ממזון השנאה. כמה כוח יש לאהבה עד שמי שמעדו זוכים לקביים, מי שהתרסקו נאספים בחמלה, מי ששבעו פורסים מאהבתם לרעב.
כמה כוח יש בשנאה ובאהבה למדנו מהפוליטיקה הישראלית של העשור האחרון בעיקר. דמוניזציה, הסתה, השחתה, בואש וריקבון מוסרי, רמייה ושקר היו למטבע עובר לסוחר, עלילות נרקחו בגלוי ובסמוי, חוטי שנאה נמשכו מהארץ ומהעולם. השפלה מכוונת, פגיעות זדוניות בנשוא המטרה, במשפחתו, בסובבים אותו, רעל, ארס ושנאה נזרעו, נמהלו, הוכנסו לכוסות התרעלה היומיים בשגרת הפוליטיקה הישראלית האלימה והקשה מנשוא.
השנאה הייתה לחלק אינטגרלי מחיי היום, שנאה מסוכנת, שנאה שהפכה אנשים נורמטיביים בעלי דרגה, בעלי צורה, בעלי תארים לאחרוני השונאים עצמם לדעת עד כי נדמה לעיתים כי השנאה העבירה אותם על דעתם. מחוזות האהבה, ההכלה, ההבלגה והוויתור, מחוזות ה-ביחד, השותפות, הקבלה הבליחו מעת לעת, מאירים בזרקור גדול על החושך המכסה את פני השנאה, חושך שאין לו סוף.
כמה שנאה, חרמות, איסרי וקונמי וקונחי התקיימו בפוליטיקה שפינתה במהירות את האידאולוגיה למחסן הגרוטאות של ההיסטוריה והייתה לפוליטיקת שנאה וחרם, איבה וחושך. עתה משקמה ממשלה חדשה, ממשלה אשר למרבה האירוניה כל מרכיביה ביטלו את האידאולוגיות, קיפלו את הדגלים, ויתרו על המהות ובחרו בחרם ובשנאה האישית, באידאולוגיית רק לא בנימין נתניהו.
עתה, משניצחה השנאה יוכיחו נא בעלי מתק השפתיים, נופת הצופים, אשר פניהם מפיקים טוב, על לשונם מתגלגלות מילות אהבה חן וחסד יוכיחו נא את השינוי, הריפוי, האיחוי, האהבה. המטרה הושגה, יש ממשלה חדשה, עכשיו הזמן להכלה, זמן ספיגה, זמן דבש ניגר כמי נהר ברחובות הערים, עכשיו זמן כוח האהבה, אחרי ניצחון כוח השנאה והחרם. הפוליטיקה הישראלית של העשור האחרון הבהירה הבהר היטב כי אפשר לנצח לא רק באהבה אלא גם בשנאה, שנאת האדם.