ככל שמתעמקים בפרשת הצוללות מגיעים למסקנה, שקשה להעלות על הדעת אפשרות שאנשים רציניים - בהם שופט בית המשפט העליון - יסכימו לכהן בוועדת חקירה לפרשה - כאשר הוועדה נתונה למגבלות חמורות שהיועץ המשפטי לממשלה מתכוון להטיל עליה - מגבלות שסביר מאוד להניח - יובילו את החקירה למבוי סתום.
אחת המגבלות העיקריות שיוטלו על הוועדה תמנע ממנה לזמן לחקירה נאשמים בתיק 3000, ובמה שממש קריטי לענייננו - לא ניתן יהיה לזמן לחקירה את הנאשם אבריאל בר יוסף, שהוא איש מפתח מרכזי לבירור הפרשה.
הסיבה להיותו של אבריאל דמות מפתח ברורה על פניה: מצד אחד הוא היה סגן ראש המל"ל שעסקה ברכש כלי השיט (ובהקשר לכלי השיט, אבריאל היה למעשה ראש המל"ל כיוון שראש המל"ל, עוזי ארד, מודר מהנושא) ומצד שני, על-פי כתב האישום, אבריאל עמד בקשר מושחת עם גורמים פרטיים ששיחדו אותו - כדי שיפעל במהלך רכישת הצוללות לטובת האינטרסים של המשחדים.
הנה כי כן, מרכזיותו הקריטית של אבריאל בכל הפרשה ממש מזדקרת לעין, וקשה להעלות על הדעת אפשרות למיצוי סביר של העניין בלי לזמן את אבריאל לחקירה בוועדה - באשר, כפי שראינו בכתב האישום - ידו האחת של אבריאל בחשה ברכישת צוללות בעוד ידו השנייה בוחשת בכספי שוחד.
אבל יתרה מכך, במצב עניינים שכזה - לא מן הנמנע שנחקרים כאלה ואחרים יתפתו להסיט שאלות לא נוחות מצד הוועדה לכיוונו של אבריאל, וזאת - בידיעה שממילא לא ניתן יהיה לברר עמו את העניין.
האם ניתן לרבע את המעגל הזה שהתהווה סביב אבריאל בר יוסף? עם קצת הונאה עצמית - ניתן לעשות פלאים, ובעזרת הוקוס פוקוס אפשר לנסח מחדש אפילו את חוקי הטבע.