ביקרתי בחודשים האחרונים אוגוסט ספטמבר 2022 פעמיים בתחנה המרכזית בטבריה בימים חמים יחסית. הבחנתי כי הקולר שהיה מוצב במרכז התחנה בסמוך לחנויות המזון והשתייה נעלם-הוסר ממקומו וכיום נכון ל-7 בספטמבר אין בכל מתחם התחנה מֵקַר (קולר) העומד לרשות הציבור. סיירתי בתחנה בכל אגפיה ופינותיה ולא הבחנתי במקר ציבורי אחד לרפואה. שאלתי את אחד מעובדי והאחזקה והניקיון בתחנה מה קרה לקולר ולאן נעלם. הוא אומר לי "הילדים הורסים אותו כל פעם ולא הייתה ברירה אלא לקחת אותו". באדיבותו שאל אותי "אתה רוצה שאני אביא לך מים קרים מהנהגים"? השבתי לו, לא תודה.
אולי רבים לא יודעים, כי קיים חוק "המים הקרים" המחייב מוסדות ציבוריים ובנייני ציבור כמו משרדי ממשלה ועירייה, בנקים, קופות חולים, בתי חולים, בתי קולנוע, בתי ספר, ובכלל זה בתחנות התחבורה המרכזיות, להציב מתקן מים קרים לטובת הציבור "במקום מרכזי וגלוי לעין". וזו לשון החוק שנקרא בשמו הרשמי המלא: חוק בניינים ציבוריים (מתקני שתייה למים צוננים), תשמ"ז - 1986:
א' - "לא יפתח אדם, לא ינהל ולא יחזיק בניין ציבורי, בין כבעל ובין באופן אחר, אלא אם כן מותקן בו מתקן שתייה".
ב' - "מתקן השתייה יוצב במקום מרכזי, הנראה לעין הציבור: "העובר על הוראות החוק, דינו קנס, ובעבירה מתמשכת - קנס נוסף... לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שהנאשם קיבל הודעה בכתב על אותה עבירה או לאחר הרשעתו".