השנה שנת התשפ"ד היא שנה מעוברת. חוץ מהעובדה הפשוטה שחודש שלם נוסף ללוח השנה, יש לראות גם את המחזוריות של השנים המעוברות בצורה מורכבת. שנה מעוברת מתרחשת מידי שנתיים או שלוש שנים, סך הכל שבע פעמים בכול תשע עשרה שנים. בכול מחזור של תשע עשרה שנים המעוברות הן: השנה השלישית, השישית, השמינית, אחת עשרה, ארבע עשרה, שבע עשרה ותשע עשרה. סדר השנים נקרא: "גוח - אדזט". הסיבה לכך היא שמטרת העיבור לסגור פער בין חודשי הלבנה לבין שנת החמה כדי להתאים את חגי ישראל לעונות השנה. פסח - חג האביב. שנה עברית רגילה היא בת שנים עשר חודשים, חודש אחד מלא (30 יום) וחודש אחד חסר (29 יום). בהתאם למחזוריות הירח (29 ימים וחצי בערך) ובסך-הכל היא בת 354 יום. לעומת זאת שנת החמה (משך הזמן שכדור-הארץ מקיף את השמש, וממנו מושפעות עונות השנה) נמשכת 365 יום. הווי אומר, 11 יום יותר מאשר שנת הלבנה. אחרי שלוש שנים מצטבר פער של 33 יום, וחייבים להוסיף חודש כדי לסגור את הפער. ואפילו החודש הזה לא יספיק להשלים את כל הפער שנוצר (כי הפער הוא 33 יום ואילו החודש 30 יום). לכן, מידי פעם צריכה להיות שנה מעוברת כעבור שנתיים בלבד. בסך-הכל במשך 19 שנים הפער מגיע ל-209 ימים (19 כפול 11 יום) שהם שבעה חודשים. במסכת סנהדרין (דף י"א ע"ב) נתבארו שלוש סיבות לעיבור השנה: "על האביב, על פירות האילן ועל התקופה" ורש"י פירש: "על האביב, אם לא בישלה התבואה מעברין, דכתיב (דברים ט"ז, א') "שמור את חודש האביב" ודרשו חז"ל (ראש השנה כ"א, ע"א') "שמור אביב של תקופה, שיהא בחודש ניסן". הווי אומר שנצטוונו בתורה שעונת האביב תהיה סמוכה לחודש ניסן, מפני שאז מבשילה התבואה. ולכן, מעברים את השנה כדי שחג הפסח שבו מקריבים את קורבן העומר מתבואה חדשה יהיה בתקופת האביב. לפי זה מובן מדוע אין מעברין אלא בחודש אדר. אלא כדברי רש"י במסכת ראש השנה (דף י"ט, ע"ב) "דכתיב שמור את חודש האביב, חודש הסמוך לאביב, עבר שיבוא אביב בזמנו". ואילו התוספות בסנהדרין (דף י"ב, ד"ה אין) כתבו שמעברים את חודש אדר שכתוב "לחודש שנים עשר הוא חודש אדר, ואי מעברין אחת משאר החודשים לא הווי חודש אדר שנים עשר".

מה היתרון או היתרונות של שנה מעוברת?

שנה מעוברת עוזרת לשמור את השנה הקלנדרית עם השנה הסולארית. עוזרת להבטיח שעונות השנה יישארו באותם החודשים מדי שנה. ללא שנה מעוברת העונות היו משתנות לאט עם הזמן. בסופו של דבר יובילו לקיץ בחודש דצמבר הקר ולחורף בחודש יוני החם. שנה מעוברת גם עוזרת לשמור חגים ותאריכים חשובים אחרים באותו חודש מדי שנה. כך קל יותר לזכור מתי הם התאריכים החשובים, ולשמור על סדרי יום תקינים.

מה החיסרון או החסרונות של שנה מעוברת?

החיסרון העיקרי של שנה מעוברת הוא שהיא עלולה לגרום לבלבול, מכיוון שיום מעובר נוסף ללוח השנה כל 4 שנים, חלק מהאנשים עלולים לשכוח שהוא קיים. זה יכול להוביל לבלבול כאשר מנסים לזכור מתי ישנם תאריכים חשובים. חיסרון נוסף הוא שהיא עלולה לגרום לבעיות במערכות המחשב מכיוון שיום מעובר נוסף ללוח השנה כל 4 שנים, ייתכן שמערכות מחשב מסוימות לא יתכנתו לזהות אותו דבר שיוביל לשגיאות ובעיות שונות חוץ מהעובדה הפשוטה שחודש שלם נוסף ללוח השנה. יש לכך השלכות מעשיות. לדוגמא: שני ילדים שנולדו בשנה מעוברת. הראשון נולד בכ"ה - היום ה-25 לחודש אדר ראשון, והשני נולד בג' - היום השלישי בחודש אדר שני. הבר מצווה שלהם תחול בשנה פשוטה, בה אין שני חודשי אדר אלא רק חודש אדר אחד. הראשון שנולד קודם לכן יחגוג רק ב-25 לחודש אדר, בעוד הצעיר יחגוג בג' אדר. מה לגבי אדם שאיבד את אחד מיקיריו בחודש אדר של שנה מעוברת? באיזה חודש אדר הוא יציין את יום השנה לפטירה? לפי רוב הדעות חודש אדר שני הוא החודש העיקרי ואילו החודש הנוסף הוא אדר הראשון. לכן חג הפורים נחגג בחודש אדר שני, זאת כדי להסמיך גאולת מצרים לגאולת פורים. במצרים היו ניסים גלויים ובפורים היו ניסים נסתרים. הסמיכות נועדה להבהיר שהקב"ה פועל גם בניסים גלויים וגם בניסים נסתרים.