התמנון האירני

המעורבות של ארגון חיזבאללה בלחימה בסוריה וכעת לפי הדיווחים גם בעירק, לא הורידה את רמת השנאה ותחושת הנקם שלו מול ישראל. הארגון ממשיך להתעצם והפעולות האחרונות שלו מראות על שינוי התנהגותי, כאשר ישנו מעבר ממצב הגנתי להתקפי. לחיזבאללה יש 100,000 טילים שיכולים להגיע כמעט לכל נקודה בארץ, בנוסף לאלפי הלוחמים שיכולים לפרוץ את הגדרות או אפילו לצאת ממנהרות ולהעביר את הלחימה לשטח ישראל. לאור זאת, השאלה היא כיצד צה"ל יפעל. האם עלייה במתח בין ישראל לחיזבאללה תביא למכה ראשונה של צה"ל? האם צריך לפעול מול חיזבאללה כמו מול חמאס במבצעים האחרונים ברצועה? במקביל להיערכות של חיזבאללה, צריך לזכור שגם צה"ל המשיך ונערך. חילות האוויר והים השתדרגו והשתפרו, לא רק מבחינת מערכות הנשק אלא גם מבחינת יכולות התמרון והאימונים. לאור היכולות של שני הצדדים, לחימה בין ישראל לחיזבאללה תהפוך למשהו בקנה מידה שלא מוכר לנו או לפחות שלא היה מוכר מאז מלחמת יום הכיפורים. לפיכך, ישראל תידרש להגיע להכרעה מהירה, שתביא גם להמשך השקט בזירה הצפונית למשך שנים.

החפירה מתחת לבתיהם. בחלק מהדיווחים נטען, כי החפירה מבוצעת כעת לא רק בעזרת הידיים או כלים פשוטים, אלא על-ידי מכונות כבדות. גורמי צה"ל הגיעו לאיזור, ביצעו בדיקות קרקעיות ולא נמצאו ממצאים חריגים. צה"ל אמר בתגובה, שהנושא נבדק ברצינות ושטכנולוגיה ייעודית לנושא מפותחת בהתאם. השאלה היא מה צה"ל יעשה כאשר כן ימצאו מנהרה כזאת. האם יפוצצו רק אותה? הרי כדי להרוס מנהרה, צריך לגלות את כל אורכה ולהשמיד את כולה. האם צה"ל ייצא לעוד מבצע? אם כן, מה יהיו הגדרות היציאה? מנהרה אחת לא יוצאים אבל שתיים כן, או שיוצאים למבצע אחרי כל מנהרה שמוצאים? בצה"ל צריכים – במגבלות המובנות - להסביר דברים אלו לתושבים שחיים בפחד שמחבלים ייצאו להם באמצע הסלון. לחששם של תושבי האזור יש בסיס, משום שהם דיווחו על חפירות לפני "צוק איתן" ולא זכו להתייחסות הראויה.

בתימן יש לחימה בלתי פוסקת, אך לרוב היא לא מקבלת תשומת לב תקשורתית. כבר עשרות שנים שיש מתיחות בתימן בין השלטון לחות'ים השיעים ששלטו במדינה בעבר. מאז האביב הערבי בשנת 2011, המתיחות עלתה וגאתה והביאה לחידוש הלחימה במדינה. החות'ים השיעים, המקבלים עזרה מאירן, השתלטו על בירת המדינה צנעא ועל ערים נוספות. באופן די מפתיע, אחת המדינות שצופה בעניין על הנעשה בתימן היא רוסיה. היחסים בין רוסיה לתימן נמשכים כבר עשרות שנים, והחלו עוד לפני כינון יחסים דיפלומטיים רשמיים בשנת 1955. בעשור הקודם הייתה ירידה בתשומת הלב הרוסית לתימן, אך היחסים בין שתי המדינות התחממו בעיקר בנושא המסחר. על פני השטח, המצב בתימן יכול לעזור לרוסיה מכמה סיבות. ראשית, גורמים שיעים הגיעו לפני כחודש לרוסיה, ודנו על האפשרות שחברות אנרגיה רוסיות יחפשו נפט במחוז מארב. שנית, המיקום הגיאו-פוליטי של תימן חולש על מסלולי סחר חיוניים מהים האדום והאוקיינוס המערבי, דבר שיכול לשחק לטובת רוסיה אם מעמדה במדינה יתחזק. שלישית, השיעים בתימן מאיימים על סעודיה, ורוסיה יכולה למנף חשש זה להפעלת לחץ על סעודיה, בעיקר לאחר הורדת מחירי הנפט, דבר שהשפיע בצורה משמעותית על הכלכלה הרוסית. למרות זאת, רוסיה לא רוצה להתערב בסכסוך האירני-סעודי בזירה המקומית, או במאבק השיעי-סוני הרחב יותר. כך למשל רוסיה לא מכירה בממשלה החות'ית, אבל שומרת על קשר עם גורמים בה. נראה שכעת רוסיה תשב בצד ותחכה לראות כיצד הכל יסתיים.

בעוד שארה"ב ומדינות המערב דנות עם אירן בנושא הגרעין, הן לא מתייחסות להשפעה האירנית על האזור כולו, מבגדד ועד דמשק, מביירות ועד צנעא. התרחבות זו באה במסגרת המאבק השיעי-סוני בעולם המוסלמי, כאשר אירן נושאת את דגל השיעה וסעודיה את דגל הסונה. המאבק הזה משפיע רבות על כוחן של המדינות הערביות הסוניות, במיוחד עם העלייה בכוחה של אירן. ההתמקדות הבלעדית בגרעין האירני יכולה להיות ניצחון בקרב אך הפסד במלחמה. כמו שאמר הגנרל בדימוס דייוויד פטראוס, אירן היא האיום האמיתי על האזור. חוסר היכולת להבין זאת, או חוסר הרצון להבין זאת, יביא בסופו של דבר להקמת שלוחות אירניות בכל רחבי המזרח התיכון.

הניסיון הסוני להראות את הבעייתיות בהסכם מול אירן בא גם לידי ביטוי בתקשורת. עיתונאים סונים, בעיקר בסעודיה, מתחו ביקורת קשה על הסכם הגרעין עם אירן וקראו לו "הרסני", "מטופש", "מסוכן" ועוד. הביקורת נמתחת גם על הנשיא ברק אובמה, כאשר חלק מהכותבים טוענים, כי החתימה על הסכם הגרעין היא עניין של יוקרה אישית מבחינתו ועל כן הדבר ייעשה בכל מחיר. אירן גרעינית מאיימת על המדינות הסוניות לא פחות מאשר על ישראל. היריבות בין שני המחנות נמשכת כבר מאות שנים, והימצאות נשק גרעיני באחד המחנות תביא לעליית מדרגה בסכסוך. לכן, מדינות סוניות ינסו גם הן להשיג נשק גרעיני כדי ליצור "מאזן אימה". מיותר לציין את האיום על ישראל, אם שכנותיה יפעלו להשגת נשק גרעיני. בזמן שהשיעים והסונים נלחמים ושונאים זה את זה, לשניהם יש שנאה משותפת כלפי ישראל. היבט זה של חתימת ההסכם עם אירן יהיה איום גדול יותר על ישראל מאשר אירן גרעינית בלבד.