כלכלת ישראל מזנקת לצמרת העולמית, מדלגת מעל משוכות ומפתחת מוצרים ייחודיים, אזרחיים וביטחוניים, שוברי מוסכמות, העונים לצרכי השוק העולמי, תוך מינוף הגורם האנושי האופטימי והיצירתי/חדשני, וקריאת תגר על תובנות מקובלות, לחצים מדיניים, האטה כלכלית בעולם, מלחמות, טרור ואיומים בסנקציות וחרמות.
לדוגמה, "פייננשל טיימס" הלונדוני דיווח ב-10 באפריל שישראל זוכה ל-10% מסך ההשקעות בעולם בטכנולוגיות סייבר, ויצוא הסייבר הישראלי עולה על 3 מיליארד דולרים: "קונים שעונים בשוויץ ואבטחת מחשבים בישראל." ענקית התעשיה הביטחונית האמריקנית, לוקהיד-מרטין, פועלת בפארק הסייבר בבאר שבע וביוזמה משותפת עם רשויות הסייבר בישראל. ענקית התשלומים המקוונים, PayPal, הקימה מרכז מחקר ופיתוח (מו"פ) שני בישראל תוך רכישת "סייאקטיב" תמורת 60 מיליון דולרים, בעקבות רכישת "פרודסיינס" ב-2008 תמורת 169 מיליון דולרים.
לפי ה-Economist Intelligence Unit מ-20 לאפריל: "ההייטק הישראלי צומח בשיעור הגבוה ביותר מאז סוף שנות ה-90. חברות הזנק גייסו שיא של 3.4 מיליארד דולרים ב-2014... ישראל הפכה למובילה עולמית במספר תחומים ומצמיחה מספר מאות חברות-הזנק מדי שנה... 82 חברות הזנק נמכרו ב-2014 (תמורת 7 מיליארד דולרים) ו-17 גייסו מיליוני דולרים בבורסה... למעלה מ-200 חברות רב-לאומיות זרות מפעילות מרכזי מו"פ בישראל... ישראל משדרגת קשרים כלכליים עם שווקים מתעוררים בהודו, סין ואמריקה הלטינית המשוועים לחדשנות הישראלית."
בניגוד למוסכמה שישראל, לכאורה, מבודדת, הענקיות הסיניות "רנרן" ("פייסבוק הסינית") ו"טנסנט" השקיעו 100 מיליון דולרים בקרן הון סיכון ישראלית. ענקית האינטרנט הסינית, "עליבאבא", השקיעה כ-50 מיליון דולרים בקרן הון סיכון ישראלית, JVP, המתמקדת בטכנולוגיות סייבר. חברות סיניות פעילות בפיתוח תשתיות בישראל, כגון מנהרת הכרמל, מסילת הרכבת עכו-כרמיאל, נמל אשדוד, הנמל החדש בחיפה, קטרים חשמליים, ועוד. ענקיות הביטוח, הניהול הפיננסי והסלולר בסין, "פינגאן", יונגג'ין ו-ZTE, השקיעו 25 מיליון דולרים ב"ריינבו" הישראלית המשקיעה בציוד רפואי.
סוכנות בלומברג דיווחה ב-30 למרס שהמיליארדר ההודי, מוקאש אמבאני, בודק השקעות בחברות הזנק בעמק הסיליקון ובישראל. "מורגן סטנלי" מעריכה שהמכירות המקוונות בהודו יזנקו ל-100 מיליארד דולרים ב-2020. ענק טכנולוגיות המידע ההודי, "אינפוסיס", רכש את "פאנאייה" הישראלית תמורת 230 מיליון דולרים.
"אלביט" מפגינה את שדרוג הקשרים הדרמטי בין ישראל לבין הודו, סין ואמריקה הלטינית (אמל"ט), כפי שמציינת סוכנות בלומברג ב-12 לאפריל: "במקביל לקיצוץ בתקציב הביטחון האמריקני, גואה ביקוש ביטחוני הודי, סיני ואמל"טי ומקפיץ את היקף ההזמנות של "אלביט" ל-6.3 מיליארד דולרים - גידול של 8% בהשוואה ל-2013.... היקף מכירות "אלביט" לאסיה ואמל"ט הגיע ב-2014 ל-35% מסך המכירות (3 מיליארד דולרים), בהשוואה ל-28% לארה"ב." התעשיה האוירית מרחיבה פעילותה בברזיל, הקימה שם מרכז תחזוקת רדארים ומגדילה מכירות לחיל-האוויר הברזילאי. "גילת לווינים" זכתה במכרז בהיקף 285 מיליון דולרים להקמת מרכז תשתיות תקשורת בפרו.
"
מיקרוסופט" מפגינה אמון בחוסן ארוך-הטווח של כלכלת ישראל וחונכת את מרכז המו"פ השני בישראל. מרכז המו"פ הראשון של "מיקרוסופט, מחוץ לארה"ב, הוקם בישראל.
לפי "בנק ישראל", 1.6 מיליארד דולרים הושקעו בישראל בינואר-פברואר 2015, על-ידי משקיעים זרים, בהייטק, תעשיה מסורתית ונדל"ן; 8.3 מיליארד דולרים הושקעו ב-2014 ו-30 מיליארד דולרים ב-2014-2012. יצוא תעשייתי, ללא יהלומים, זינק מ-5 מיליון דולרים ב-1948 ל-47 מיליארד דולרים ב-2014.
על אטרקטיביות ההייטק הישראלי אפשר גם ללמוד מגיוס 1.5 מיליארד דולרים ב"
וול סטריט" ברבעון הראשון ב-2015, על-ידי 11 חברות ישראליות. "נילסן העולמית" - המתפעלת חממה ישראלית המטפחת תשע חברות הזנק - רכשה את "אקסהלייט" תמורת 200 מיליון דולרים, "נורת'ליף קפיטל" הקנדית רכשה 40% מחברות-הבת של "אורמת" תמורת 175 מיליון דולרים. "בלאקברי" רכשה את "ווטצ'דוג" תמורת 100 מיליון דולרים. "אפל" מתפעלת בישראל את מרכז המו"פ הגדול מחוץ לארה"ב, הכולל שלוש חברות: "לינקס", אנוביט טכנולוגיות", ו"פריימסנס".
על החיוניות ארוכת-הטווח של כלכלת ישראל אפשר גם ללמוד מאינדיקטורים מרכזיים, המפריכים תובנות מקובלות. לדוגמה, שיעור הצמיחה (כ-3%) דומה לארה"ב, אך גבוה מממוצע ה-
OECD, קנדה, בריטניה וגרמניה, ושיעור האבטלה נמוך ממוצע ה-OECD. יחס החוב הלאומי לתוצר המקומי הגולמי (67%) נמוך מיפן, ארה"ב, גוש האירו, צרפת, קנדה, בריטניה וגרמניה.
אילו חייזר היה נוחת בישראל ובודק את ביצועיה הכלכליים, לא היה מאמין שביולי-אוגוסט 2014 התנהלה מלחמה עם החמאס...