בימים האחרונים, לאחר סערת אורנג' העולמית, החלו להישמע צפירות הרגעה, חלקן מאורגנות חלקן ספונטניות. לציבור המבולבל, ניתנה האפשרות לשמוע טענות המשתרעות על מלוא הספקטרום בין "אין שום חרם", לבין "החרם קיים והוא צובר תאוצה".
פרשת אורנג' הייתה כרוכה באי נוחות גדולה לממשלה ולגורמי השלטון הבכירים. היא תרמה, כאבן שואבת, למשיכת תשומת הלב הציבורית אל הנושא המטריד מאד: עתיד הכלכלה הישראלית "לאור" התעצמות החרם. היא למעשה סיכלה את כוונת הממשלה להמשיך ולהחזיק את הנושא הזה מתחת לשטיח, כפי שהיא עושה מזה 14 שנה.
בוועידת דרבן הראשונה (2001), הוכח כי אפשר לכבול ישראל אל עמוד הקלון באין פוצה פה ומצפצף, ועוד כשהיא מופתעת לחלוטין. שרי הממשלה, כמשל שלושת הקופים, לא ראו, לא ידעו, לא שמעו. עוד חידשה ועידת דרבן: פעילות אינטנסיבית, יוצאת דופן בהקפה, של ארגונים חוץ ממשלתיים נגד ישראל. חלק מארגונים אלה כמו עדאלה. כאן, לידנו, בשכנותנו, מקום לידתם ופעילותם... הם אף "ניזונים" מקרנות השפע דוגמת הקרן לישראל החדשה. יהודים טובים, כידוע. הם המממנים את פעילותם בנדיבות רבה (או את חלקה לפחות).
בימים אלה נחשף דוח פנימי של משרד האוצר המתאר את השלכות החרם האפשריות על כלכלת ישראל. לצורך הדיון בשאלת השאלות האם ייתכן חרם עתידי, כן/לא, ואלו פנים הוא עתיד ללבוש, ראוי להקדים דיון בתופעות בעלות משקל מיוחד ההולכות ומשתלטות על ההוויה האירופית. בראש ובראשונה התעצמותו של המיעוט המוסלמי, במיוחד במערב אירופה, נוכח העובדה כי הממשלות האירופיות איבדו ומאבדות שליטה על המצב. עוד ראוי לבחון כפי שהצענו למעלה, תפקידם ההולך ומתבסס של ארגונים חוץ ממשלתיים ובכללם איגודים מקצועיים, מוסדות מדע ורפואה וכו'. עדיין זכור לכולנו סירובם של עובדי נמלים בקנדה לפרוק אניות ישראליות. ומה בדיוק תעשה ישראל לנוכח פעילות חוץ פרלמנטארית כזו, לעתיד לבוא?
על-פי נתונים שסיפק צוות חשיבה, בראשותו של ג'ון בולטון, שגריר ארה"ב לשעבר באו"ם, התברר כי האוכלוסייה המוסלמית בשנה שעברה בצרפת הגיעה ל-10% מ-66 מיליון תושביה, קרי - 6.5 מיליון נפשות. צרפת הפכה למדינה האירופית עם המיעוט המוסלמי הגדול ביותר. מתוך טעות של מראית עין סבורים שהם מצויים אך ורק בפריז. לא נכון. הם פזורים בכל רחבי צרפת. בכל מקום בו הם נמצאים הם יעילים בשליטה, פועלים ללא חשש מעונש, ככל הנראה בידיעה שהרשויות לא יכולות או לא רוצות לפעול בנחישות כדי לעצור אותם', כך אומר רוברט ספנסר, חוקר שעוקב אחר הקיצונים המוסלמים.
על-מנת למגר כל ביקורת על האיסלאם. כל סוג של דיבור, קריקטורות, דיון, מאוימים יוזמיהם ברצח ואף מוצא איום זה, לא אחת אל הפועל. בעיקרו של דבר, הממשלות באירופה המערבית נמנעות מפעולה. נוצר ומתפתח, במהלך 10 השנים האחרונות, כדור שלג הגדל יותר ויותר. מחברי סקר שפורסם באחרונה משקפים מצב קודר אך גם הם אינם מתייחסים באומץ למתרחש למשל בהולנד השכנה, ממנה נאלצה איאן חירסי עלי, המוסלמית, חברת בית הנבחרים ההולנדי לברוח לארה"ב, אחרי שידידה וואן גוך נשחט במרכז העיר.
להשפעת המיעוט המוסלמי תפקיד בר משמעות, בהתעצמותה של תנועת החרם משום שהוא מספק גב ציבורי ואלקטוראלי לכל תנועה השוללת את עצם קיומה של ישראל. הבעיה המרכזית בתהליך האמור היא מה יקרה בפועל כאשר יונחו על כפות המאזניים הלגיטימציה ההולכת וגוברת של החרם מול האי לגיטימציה של ישראל. אם תנועת החרם אכן תתעצם, ברור להיכן תיטה לשון המאזניים.
סנקציות, פיחות, אבטלה, עצירת השקעות
למשרד האוצר הערכות משלו, ולפיהן גובר החשש מהתממשותו של תרחיש קיצון שבמהלכו הופכת נורמה מוסרית לכלל מחייב בקרב מדינות העולם. השלב הראשון שמתאר הדוח הוא "בצבוץ הנורמה" המקודמת על-ידי ארגונים לא-ממשלתיים ומופצת בידי אישים הזוכים לתהודה ציבורית רחבה, המכונים "יוזמי נורמה" או במקרה של ישראל "יוזמי החרם".
דוח פנימי זה, שהמדינה ניסתה להסתיר, משרטט את משמעויות החרם. לתרחיש הקיצון לא הוצמדו עלויות אבל תוארה פגיעה הרסנית למשק. ביטול הסכמי סחר יוביל לפגיעה של 1.2 מיליארד דולר בשנה, חרם רשמי על מוצרים מהשטחים יגרע 300 מיליון דולר מהייצוא לאירופה.
יתכן פיחות חד של השקל וכפועל יוצא מכך תיפגע באופן משמעותי הפעילות בשוק ההון, תחול עלייה ברמות החוב במשק הפרטי והציבורי, תוך הרעה משמעותית ביכולות הגיוס של ישראל, שיובילו לעלייה בעלויות הגיוס, לירידה בהשקעות ולגידול משמעותי בשיעורי האבטלה. כמו-כן, תחול עלייה חדה במחירי המוצרים והמשק עלול להיכנס לסחרור אינפלציוני, וסביר שתידרש העלאה משמעותית של הריבית קצרת הטווח".
שאלת השאלות היא האם ניתן להיאבק במגמות אלה? התשובה היא כן. לשם כך על ישראל לחשוב מחוץ לקופסה. לא נציע כאן תוכנית פעולה נזכיר רק כמה נושאים ותחומי פעולה שלא נעשה בהם שימוש. עלינו לבנות מחדש את השגרירויות בחו"ל כשמבטנו מופנה גם אל האיגוד המקצועי ואל קבוצות נוספות במדינות השונות. יש להחליף לחלוטין את "התחמושת", בה נעשה היום שימוש. רדיפת הנוצרים בארצות המזרח התיכון בכלל ובישראל בפרט למשל, לא קיבלה כל ביטוי, למה? ככה! ציבור אוונגליסטי ענק תומך בישראל. מחפש דרכים ליצוק תמיכתו לתבנית מתאימה, הן פוליטית והן מעשית. חוץ מפעולה פילנטרופית, בהיקף מצומצם, המשותפת להם ולישראל (הרב אקשטיין), כמעט ולא מופעל ציבור גדול זה.
מודיעין. כדי לדעת בזמן אמת מה מתבשל בחצרות הגורמים והמוסדות העויינים את ישראל, נחוץ מאוד שירות כזה אולם הוא לא קיים למעשה. אנו מופתעים כל פעם מחדש. תקצר היריעה מלהשתרע. הבטלנות, חוסר היוזמה ואולי גם חוסר הדמיון, ניכרים בכל.