ההתרסה הבוטה של השרה רגב

הדברים בגנותם של אומנים שלא ירצו לישר קו, כשהם נשמעים על-ידי שרת התרבות והספורט, מירי רגב, הם מקוממים. זו התרסה בוטה, שאין לה מקום במדינה דמוקרטית. האם יש לדבר בגנותה של החסידות, שלא יישרה קו עם דרכו התורנית של הגאון מווילנה. האם יש לדבר בגנותו של הגאון מווילנה, שלא יישר קו עם החסידות על כל זרמיה ותת זרמיה, ואף יצא נגדה בנחישות רבה, ואף טען שהיא מסכנת את היהדות. האם יש לדבר בגנותם של רבים וטובים בקהילת עולם הרוח היהודי ובסנהדרין בשנת 132 לספירה, שלא יישרו קו,וראו באותם ימי התרחשות את בר כוכבא כבר כוזיבא, כבר-השקר והכזב המדיני. האם ניתן להציג את שוללי דרכו באותם הימים כמוציאיםדיבת הארץ ? מי שיכתוב מחזה על בר כוזיבא, יעלה אותו היום על הבמה הוא בבחינת מוציא דיבת הארץ רבה, כי ניתן יהיה לראות מקבילות לבר כוזיבא במציאות חיינו פה ועכשיו. האם יש לדבר בגנותו של הרמב"ם, מי שנאמר עליו ממשה עד משה לא קם כמשה, כי הוא לא יישר קו ודיבר רבות בגנות מנשקי קמעות. האם יש לדבר בגנות הנביא ירמיהו, שלא יישר קו כשכל מערכות השלטון כבשו את לב העם והציגו אותו כבוגד. האם יש לקבל את דבר השלטון בארץ יהודה, שראה בירמיהו כמרפה ידי חיילי צבא יהודה ומחזק את ידי האויב, כיהוא יצא נגד מהלכי המלחמה. האם יש לקבל את דבר השלטון ודבר ההמון -"בן מוות האיש הזה", ירמיהו. האם ניתן לפסוק עלי שאינני מישר קו, כי אני אֲבֵל על פרח צעיר ישראלי בן עשרים וחמש, דני גונן, תושב העיר לוד, שטייל סמוך לעין בוכין, מעיין מים במבואות כפר אבזיע בשומרון ממערב לרמאללה. רצח דני גונן היה מעשה רצח שפל, אֲבָל אני גם אָבֵל על פרח צעיר פלשתיני בן עשרים ושתיים, עבדאללה רנימאת, תושב כפר מאלכ, שהפגין נגד שהות צה"ל בשטחים, ונהרג כאשר ג'יפ של צה"ל דרס אותו והתהפך. בהפרש של מספר ימים אדמת השומרון ספגה לתוכה דמם של פרחי נעורים, שנולדו לחיות, ובדמם השקו את אדמת ההר בדם יהודי ובדם פלשתיני. מוות שאסור היה שיקרה. מי שבוכה על דמם של השניים עלול להיות בעיני השרה כמי שלא מיישר קו.. אני החלטתי לישר קו עם ברואי בצלם. ולבכות על דמם של כל הפרחים, על דמם של כל בני הארץ הזו, על דמם של הנטבחים לשווא. אני אָבֵל ובוכה על דמם של שלושה תלמידים מגוש עציון, שנרצחו על-ידי אלו שאבד להם צלם אנוש. אני גם בוכה על ילד פלשתיני שנשרף חיים על-ידי אלו שאבד להם צלם אנוש. אינני מקבל את טענת השרה, מירי רגב, שהיא תחמה את הדרישה ליישר קו רק ל-ד' אמות של מימון כספי. מנהלי תאטרון, יוצרי קולנוע, הוצאות ספרים ינוסו וימלטו מהתמודדות עם הפקות ועם כתבי יד, שידונו בקיטוב חברתי ההולך ומעמיק ובתוצאות הרסניות של ההפרטה. ינוסו מכל תסריט, מחזה או ספר, שיצביעו על קשר הדוק בין הרס כלכלי ובין המשך שליטה שלנו על עם אחר. הדרישה של מירי רגב ליישר קו זו דרישה, שמתאימה לרודן במשטר דיקטטורי. זו אינה יכולה להיות דרישה של שרת תרבות במדינה דמוקרטית.