מלכתחילה אודה ואתוודה, שבמקרה דנן, אני בור ועם הארץ מוחלט. וההוכחה - שמעולם לא הגיע לשמעי דבר קיומו של ח"כ בכנסת ישראל, העונה לשם
ירון מזוז. מה גם, שחטאי לא יסולח ופשעי לא יכופר, והוא יתפח ויתעצם פי כמה וכמה, ולו בשל העובדה כי לא ידעתי שהוא מתהדר בתואר אצולתי, מפואר ושלא יסולא בפז: סגן שר הפנים. רק על חטא כזה, שמוכיח קבל עם ועדה ובצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שהנני טירון מובהק ברזי ובנפתולי מקצוע האזרחות, והידע שלי בתחום זה מקומץ, מצומק ומדולדל עד מאוד. בשל כך, אני צריך לקום מיידית ולסור במהרה, לאחת מלשכות האוכלוסין של משרד הפנים ולמסור באשנב דלוח וחצי מזוגג, את תעודת הזהות שבחזקתי, ולהשאיר שם מכתב תודה, שבו אני מביע תודה על זה שניתנה לי ההזדמנות להחזיק בתעודה זו, לפרק זמן עד הגיענו הלום.
עכשיו מר ירון מזוז, הוא איש מאוד מפורסם, במיוחד שהוא קנה את פרסומו על חשבוני. ואני מאוד תמה, כיצד הוא לא גילה את הדבר לפני ולפנים, ולא השכיל מזמן לקצר את ההליך ליציאה מאלמוניותו, אל הדרך הסלולה כבדרך הטבע, אל פרסומו הרב.
וכיצד רכש לו מר מזוז מוניטין רב ומה הייתה "קלקלתו" הראשונה: הצהרתו מלפני מספר ימים מעל בימת הכנסת, כשהוא רותח, קודח ונוטף "זעף" וכשהוא מחזיק ברסן דוכן הנואמים בשתי ידיו, ש"המדינה בכלל עושה טובה לערבים, שהיא נותנת להם תעודת זהות", וחולל בכך סערה גדולה באולם המליאה.
הצהרה זאת, הזויה אם לא נואלת דיה, מתפרשת רק כך: מדינת ישראל פוסלת על הסף, זכות אלמנטרית של נתיניה בעלי הלאום הערבי, המעוגנת בחוק, ומסרבת ביודעין להנפיק, ואגב כך להעניק, תעודות זיהוי לאזרחיה שלה, רק מפני השוני והנבדלות בלאום.
סגן שר הפנים, מר מזוז, בהצהרתו זו, עשה את שלו וזכה בחשיפה ראויה ונחשקת מבחינתו, אך מאוד מצערת ומאוד זדונית מזווית ראייתנו, ונתן פורקן ודרור לדעות שחורות משחור המקננות בתודעתו, במחשבתו ובאישיותו. דעות גזעניות ובלתי נסבלות. אך לי ולנו, אזרחי המדינה הערבים, עשה את ההפך ממה שזמם.
מה גם שהצהרתו של מר מזוז, מעצימה את ההרגשה שעולה מדי פעם, לאור היחס המשפיל שזוכים לו אזרחי המדינה הערבים, שתעודות הזיהוי הן נטל, והן במקרה הטוב, סתם מדבקות המוצמדות לנושאיהן ושדרכן ובאמצעות הרישומים והכיתובים על דפנותיהן ניתן ואפשר לגלות ולחשוף בן-רגע, מי עומד מולך ולעתים גם מתחצף כלפיך ועל כן הוא צריך לחטוף השפלות כהוגן.
הייתי מצפה מנושאי תפקידים בכירים ונחשבים לנהוג אחרת. באופן יותר ממלכתי המביא כבוד והערכה קודם כל עבורם, ועל הדרך גם למדינתם ולעמם, שסבל די והותר מסממני הגזענות בעולם הרחב. ולא לשפוך את ניצני הגזענות הבוטים באופן מביש כזה. מר מזוז רטן מהבטן את תחלואי ההוויה הישראלית על צורתם הכי מכוערת והכי קלוקלת, כאחרון יושבי הקרנות הבטלנים ומאישי הברזלים מחוסרי המעש בצמתי הערים! מה גם שסגן השר יכול היה לדבר בטון שונה, אנין ומכובד יותר ולהתפלמס אחרת עם מליאת הכנסת בכלל, ועם חברי הכנסת הערבים בפרט.
הנני קורא לסגן שר הפנים מר מזוז, ויש לי, בדיעבד, ובעקבות הצהרתו, את הזכות המוסרית, העניינית והמשפטית לתבוע ממנו לקחת את הצהרתו בחזרה, שכן מבחינתנו מאסנו בסיטואציה הנדושה והחלולה, החוזרת על עצמה כמנטרה, כשבכל פעם קם מישהו וזורק לכיווננו ולעברנו רפש, תסכול ודברים גזעניים, כאילו שהוא נתון בעיצומו של מרוץ תחרות: מי משפילן יותר, או מי גזען יותר.