חיסיון העיתונאי או חיסיון המקור המשטרתי?

אנא עיינו בבקשה בנוהל אשר כותרתו: זימון עיתונאי לחקירה ולעריכת חיפוש. נראה אחלה נוהל שבעולם, הוא מזכיר את הלכת ציטרין (אשר אחד מכוכבי האתר, האיכותיים העיתונאי עו"ד שטנגר היה אחד ממעצביה המובילים), כבסיס הערכי / משפטי לחיסיון של מקורות עיתונאיים. ומכאן מפליג הנוהל להוראות ספציפיות המחייבות יידוע ובחלק מהמקרים אישור של גורמי החקירה הבכירים ביותר במקרה של כוונה לעצור עיתונאי. הנוהל הזה אומר בפועל שלעיתונאי יש מידה מסוימת של חסינות, ובמקרה של עיתונאי יהיה עיון נוסף של בכירים במשטרה בחלופות מעצר / חיפוש ועוד. נראה טוב, נראה דמוקרטי, עד שמגיעים לשנת 2015 ורואים מה באמת הולך במשטרה שלנו. כי אם המעצר של עיתונאי צריך לעבור כל כך הרבה היררכיות מה הסיכוי שהוא לא יודלף החוצה? ומה יקרה אם שוטר בחדרה או מצפה רמון יעצור עיתונאי ויעבור על ה CONTACT LIST בנייד שלו, כמה קציני משטרה בכירים הוא ימצא שם? ומה יקרה אם יעבור על ה-WHATSAPP של העיתונאי? אלוהים ישמור! וכאשר מבינים שתהליכים קלוקלים אשר פירותיהם הבאושים מתגלים כיום, ודאי התחילו שנים רבות קודם לכן, עולה מיד השאלה הבלתי נמנעת, על מי נועד הנוהל הזה להגן? האם על העיתונאים, או שמא על מקורותיהם הלא אכזבים בצמרת המשטרה?. האם הנוהל מגן על הדמוקרטיה או שמא הוא נועד להגן על קציניה וחוקריה הבכירים של משטרה הנמצאת בסימן שאלה מאוד מאוד גדול.