אסון התעופה האזרחית הטראומטי ביותר בתולדותיה של מדינת ישראל התרחש בדיוק היום לפני שישה עשורים (27 ביולי 1955) בשמיה של בולגריה הקומוניסטית דאז, עם הפלתו של מטוס "אל על", ובו כל 58 נוסעיו שנספו.
התעלומה סביב הפלת מטוס הקונסטליישן הישראלי לוטה עד היום בערפל. המטוס הופל על-ידי שני מטוסי חיל-האוויר הבולגרי ועלה כהרף-עין באש. בין 59 נוסעיו נמנו גם שבעה אנשי צוות - רובם ישראלים ומיעוטם יהודים מרחבי העולם.
המטוס עשה את דרכו בטיסה שבועית רגילה מלונדון לישראל, דרך יוגוסלביה. לפי עדויות שונות נאלץ המטוס לסטות ממסלולו בשל סערה עזה. טייסיו לא היו טייסיו מודעים לכך, מאחר שמכשירי המטוס ניזוקו ללא תקנה. הסערה טלטלה את המטוס לשמי בולגריה ושני מטוסיה של המדינה הקומוניסטית דאז הוזנקו לעברו, ירו בו באש תותח ומקלע והפילוהו, כשהוא עולה בלהבות אדירות. כתוצאה מכך נקטלו חייהם של כל נוסעיו.
הזמנים השתנו הפלת המטוס עוררה סערת-רוחות אדירה בעולם התרבותי של אותם הימים, וממשלת-בולגריה קיבלה עליה את האחריות לאסון הנורא. היא אומנם דאגה למצות את הדין עם הטייסים הבולגרים, אבל עם זאת גילתה יד קמוצה בפיצוי משפחות הנוסעים, כשפיצתה כל אחת מהן רק ב-8000 דולר - הסכום המינימאלי שנקבע באמנת התעופה הבינלאומית לפיצוי.
מאז הספיקו לזרום מים רבים בים השחור, ובולגריה כיום, עם חילופי המשטר, היא אחת המדינות הידידותיות ביותר למדינת ישראל וקשרי התעופה עימה משגשגים ופורחים זה שנים. נמלי התעופה של עריה - סופיה, ורנה ובורגס - עמוסים בתיירים ישראלים, בעיקר מהמרים, במיוחד בימים אלה של חופשת הקייץ הישראלית הלוהטת.