|
להלן מספר הערות לסדר, בתוך כל הצביעות, הטמטום וההתרפסות של אנ"ש בפני השמאל והתקשורת. לו אני הקטן הייתי מורה דרך בציבור הדתי-לאומי זהו דף המסרים שהייתי מעביר: - ערביי יהודה ושומרון הם אויבי היהודים. ביום שנהיה מעט חלשים, הם יכניסו את כולנו לחלוקים כתומים, ויעשו בכולנו 'מעשה דאעש'.
- ערביי יהודה ושומרון הם הנאצים של דורנו, ומי שלא מבין זאת דרך מעשי הרצח המזוויעים שהם מבצעים (תוך גיבוי ציבורי ואהדת סביבתם), רצוי כי יעיין מעט באמצעי התקשורת שלהם, או יאזין למטיפים במסגדים.
- מנהיגם ההיסטורי הנערץ של ערביי ישראל - המופתי הירושלמי חאג' אמין אל חוסייני ימ"ש - היה חברו של הצורר הנאצי ואורח של כבוד בברלין במהלך השואה. הוא אף תרם מרעיונותיו ל'פתרון הסופי'. מחליפו דהיום, אבו מאזן, הינו מכחיש שואה, אשר הדוקטורט שלו, שנכתב באוניברסיטה סובייטית, עוסק בהכחשת השואה.
- נקמה היא ערך חשוב ומקודש. ידוע מאמר התלמוד כי גדולה נקמה שניתנה בין שני שמות - "אל נקמות ה'". לא לחינם חרטו היהודים, בנשימותיהם האחרונות בתאי הגזים, את המילים 'יידן נקומה' - יהודים נקמה! ובעיצומה של תענית ציבור נבקש מהקב"ה בכל ליבנו 'נקום נקמת דם עבדיך השפוך'.
- הנוקמים, בעיקר יהודים שערקו מהצבא הבריטי כשלוחי הפלמ"ח, חיסלו לא פעם שבויים גרמנים 'חפים מפשע', וזכו לתהילת עולם בשל כך.
- מאיר הר-ציון זצ"ל זכה להערצה גדולה על נקמת דם אחותו, וכזכור הוא לא הרג את הרוצחים עצמם, אלא 'חפים מפשע' מבני שבט הרוצחים. כיום מחולק יומנו, בגאווה, לבוגרי קורס קצינים, כמתנת צה"ל.
- מי שלא מרגיש רצון וצורך לנקום את דמו של יהודי שנרצח על קידוש השם, אין לו לב יהודי, וכדאי לבדוק את הייחוס שלו. בכל פעם שנרצח יהודי, בוערות כל עצמותיי מרצון לנקום.
- בתוך המזרח התיכון המטורף של השנים האחרונות, נרצחים מאות אלפי מוסלמים, ביניהם אלפי תינוקות וילדים, ע"י מוסלמים אחרים.
- חיי ערביי ישראל, לרבות ערביי יו"ש, הם גן עדן ביחס לשאר ערביי המזרח התיכון, וכל זה תחת 'כיבוש יהודי'. טיב זכויות האזרח של ערביי יו"ש, וההגנה שהם מקבלים משלטון ה'כיבוש', עולים לאין ערוך על המקבילות שלהם במדינות שסביבנו.
- השמאל הישראלי הוא האחרון שיכול להטיף מוסר. על ידיו של השמאל הישראלי דם של מאות יהודים אשר נרצחו בידי כנופיות הטרור שייבא השמאל לארצנו מתוניס. השמאל הישראלי שהתחבק עם הארכי-טרוריסט ערפאת הוא זה שחילק את הנשק לכנופיות טרור אלה.
- מדובר באותו שמאל אשר בתקופת ה'סזון' רדף את לוחמי המחתרות (הימין של אז) והסגירם לידי האויב הבריטי. אותו שמאל שירה למוות בלוחמי אצ"ל שקפצו מה'אלטלנה' המופגזת, שחו בים ונופפו בגופיות לבנות.
- בין הערבים לא נמצא שום מקבילה לשמאל הישראלי. לא נמצא ערבי אחד שיבוא לנחם משפחה שכולה של יהודים. לא נמצא ארגון של 'שלום עכשיו', ולא נמצא שום אידיוט שמוכן לוותר על שטחי מולדת תמורת 'שלום'. לא לחינם הם עומדים על 'זכות השיבה' ליפו, חיפה ועכו, ואומרים בקול רם כי פלשתין היא מהנהר ועד הים.
- אין לי ספק קל שבקלים, שאפילו שמאלני אחד לא הזיל דמעה בגין התינוק הפלשתיני שנהרג. להפך, בטוחני כי אחזה בשמאלני המצוי שמחה על כך שעתה הוא יוכל להטיל רפש באנשי הימין, ולנסות להציל בכך מעט מכבודו הרמוס בקלפי.
- ליהודי אשר חווה במלוא העוצמה את רציחת אחיו היהודים (או את הרג אחינו הדרוזים והנוצרים שמשרתים במערכות הביטחון) כבר לא נשארות דמעות בשביל ההרוגים שבין אויביו, גם אם הם תינוקות רכים.
- אם יהודים ביצעו את המעשה, והדבר עדיין בסימן שאלה גדול, ברי כי הם לא התכוונו להרוג תינוק. ברי כי התכוונו לגרום נזק רב, אך לא רצו להגיע לתוצאה שאירעה בסופו של דבר, שהרי עובדה היא שלא היה עד כה שום אירוע שבו יהודי רצח תינוק ערבי בכוונת מכוון.
- בין כך ובין כך, אין שום מקום להתנצלות מצד יהודי כלשהו. והכי חשוב: אין זכות לשום יהודי (ככלל) או רב (בפרט), שלא הלך לנחם את כל משפחות השכול היהודיות, נפגעות הטרור הפלשתינו-נאצי, ללכת לנחם את משפחת האויב. ועם כל הצער, עלינו לזכור היטב, כי מדובר במשפחת אויב, ועידוד האויב אינו אלא בגידה!!!
- לצערנו, תחת לציין בקומה זקופה את האמור לעיל, אנו מוצאים רבים ממנהיגינו ורבנינו רוקדים 'מה יפית' בפני התקשורת והשמאל (במקרה הטוב), שלא לומר 'מושכים ערלתם'. 'מנהיגים' שנגררים אחרי הלך הרוח השמאלני, והיו ראויים להנהיג (לכל היותר) איזו קהילה או שטעטל בגולה.
|