"אינתיפאדת הסכינים" המכונה בישראל "גל הטרור" חצתה את קו מאת הימים ויצרה מצב חדש של אירועי טרור יום יומיים של יחידים בשטחי הגדה ובתוך מדינת ישראל. מערכת הביטחון בישראל לא מצאה עד כה פתרון מבצעי לפעולות הסכינאות והדריסה, היא נוקטת בדרכים שונות כדי לצמצם את התופעה שהציבור הישראלי התרגל אליה במהירות והיא הפכה לחלק משגרת יומו החדשה. ישראל נוקטת בזהירות כלפי הרש"פ, היא נמנעת מנקיטת צעדים קיצונים כלפיה, כמו למשל, אי-העברת כספי המיסים שהיא גובה עבורה, וזאת כדי לשמור על המוטיבציה שלה להמשיך את התיאום הביטחוני עם ישראל וכדי למנוע את התמוטטותה. להוציא כמה מקרים בודדים, הפלשתינים לא עברו להשתמש בנשק חם בפיגועים שהם מבצעים נגד ישראלים, הנשק הנפוץ ביותר הינו הסכין. תנועת חמאס קיבלה החלטה אסטרטגית לחדש את פיגועי ההתאבדות בישראל כדי להעניק מומנטום ל "אינתיפאדת הסכינים" המקרטעת, היא החלה להקים תשתיות חדשות בשטחי הגדה אך השב"כ הישראלי הצליח לעצור באהרונה, בעודה באיבה, את התארגנות החמאס הגדולה באזור אבו דיס שתכננה לבצע פיגועים בישראל. עד כה נהרגו במהלך שלושת החודשים שחלפו מאז פרוץ "אינתיפאדת הסכינים" 152 פלשתינים ו-29 ישראלים. בקרב הדור הצעיר הפלשתיני המונה כמיליון ושלוש מאות אלף איש בגדה וברצועה יש אכזבה גדולה מהרש"פ שלא מצליחה לתרגם עד כה את "אינתיפאדת הסכינים" להישגים מדיניים. הנתק בין הנהגת הרש"פ לבין הדור הצעיר הפלשתיני גובר והולך, הצעירים חשים חוסר תקווה בהיעדר אופק מדיני, המצב הכלכלי קשה והאבטלה גוברת. הציבור הפלשתיני הרחב לא משתתף בפעולות האינתיפאדה מכיוון שאיננו מאמין שהיא תוביל אותו להישג כלשהו, האינתיפאדה נשארה אינתיפאדה של יחידים המוזנת בעיקר מההסתה באינטרנט והרשתות החברתיות, הפלגים הפלשתינים השונים לא מצליחים להכתיב לדור הצעיר הנחיות או תוכניות פעולה והפיצול בין הגדה לרצועה נמשך בגלל חילוקי דעות בין תנועת חמאס לפתח ו"קרב כסאות" על מערכת השלטון הפלשתינית. הדור הצעיר הפלשתיני מתוסכל מחוסר יכולתו לייצר, באמצעות הפיגועים, לחץ בדעת הקהל הישראלית על הדרג המדיני בישראל לנוע לכיוון מהלך מדיני או נסיגה חד-צדדית משטחי הגדה, הציפייה הפלשתינית שבישראל תקום תנועה חדשה, דוגמת תנועת "ארבע האימהות" שהובילה לנסיגת צה"ל מדרום לבנון, שתפעל לנסיגה מחלקים בגדה, הולכת ונגוזה. חזרה לרעיון הוועידה הבינלאומית הנהגת הרש"פ לא הצליחה לגבש אסטרטגיה חדשה שתפרוץ את המבוי הסתום המדיני עם ישראל, היא ממשיכה להתעקש ולהציב תנאים מוקדמים לחידוש המשא-ומתן ובאחרונה החליטה לחדש את מאמציה בזירת האו"ם. יו"ר הרש"פ חידש בנאומו בבית לחם בשבוע שעבר את הקריאה לכינוס וועידה בינלאומית לפתרון הבעיה הפלשתינית ואימוץ מנגנון למשא-ומתן בהשתתפות המעצמות(חמש פלוס אחד) כפי שנוהל המשא-ומתן עם אירן על הסכם הגרעין. נבחיל אבו רודינה, דוברו של מחמוד עבאס, אמר ב-10 בדצמבר כי "מתקיימת פעילות מדינית פלשתינית, ערבית ובינלאומית לכינוס וועידה בינלאומית שתסיים את הכיבוש הישראלי בשטחים הפלשתינים" ונראה שהפלשתינים מטילים כעת את יהבם על זירת האו"ם. ההנהגה הפלשתינית הנוכחית בראשותו של מחמוד עבאס נכשלה כישלון חרוץ במאבקה נגד ישראל, יו"ר הרש"פ חושש שאיבד את הקלפים שלו במשחק הפוקר שהוא מנהל נגד ישראל. ישראל איננה מתרגשת מאיומיו לפרק את הרש"פ ו"למסור לה את המפתחות" ואף נערכת לקראת האפשרות הזו מאידך-גיסא "אינתיפאדת הסכינים", במתכונתה הנוכחית, איננה מהווה סכנה ממשית לישראל או איום שיאלץ אותה להסכים לרעיון הוועידה הבינלאומית. מאה הימים הראשונים של "אינתיפאדת הסכינים" נרשמים בהיסטוריה הפלשתינית ככישלון צורב של ההנהגה הפלשתינית שלא הצליחה לאחד את העם הפלשתיני מאחרי פעולות הטרור של הבודדים ולקטוף פירות מדיניים מהן. בקצב שבו מתנהלים העניינים בזירה הפלשתינית אין להוציא מכלל אפשרות כי האינתיפאדה תלך ותדעך אט אט לאחר שהצעירים המפגעים יבינו כי אין שום תכלית לפעולתם והם משמשים רק כ "בשר תותחים" של הפוליטיקאים הפלשתינים.