ויקיפדיה: גִּזְעָנוּת היא עמדה, על-פיה בקרב בני אדם מתקיים קשר בין מוצא ביולוגי וסממנים גופניים המעידים על מוצא כזה מחד-גיסא, לבין תכונות אופי וכישורים קוגניטיביים מאידך. ברוב המקרים משתמעת מהגישה גם עליונותה של קבוצה אחת על האחרת, והיא משמשת צידוק למעשים ולהתבטאויות שעיקרם העדפה של קבוצה אחת על האחרת.
אנציקלופדיה "ynet": גזענות היא השקפה לפיה יש לקבוע את סדרי החברה ואת זכויות האדם והאזרח לפי השתייכותם הגזעית של בני האדם. ביסוד הגזענות עומדת הדעה כי מוצאם האתני של בני האדם קובע את תכונותיהם, אופיים ויכולותיהם וכי יש גזעים "עליונים" וגזעים "נחותים".
מההגדרות המלומדות שלעיל אני מבין כי למעשה גזענות בסך-הכל היא עמדה או השקפה, ועמדה ככל עמדה בונים על סמך תמונת מצב נתונה שמבחינים בה ומפיקים ממנה את התפיסה. מאידך-גיסא, ובנוסף אני מסיק מזאת מסקנה קשה ביותר, זאת כי גם אני ועוד הרבה כמוני בונים כל הזמן את עמדותנו כלפי אנשים וחברים על סמך תמונות מצב שמבחינים בהן אצלם. לא פעם אני משתמש בהבחנה הזאת אפילו כלפי ילדיי, חבריי: הוא נראה לי עצלן, ההוא שקרן, תחמן... לא פעם אני משתמש אף בביטויים קשים: הוא פראי, התנהגותו מעידה על פרימיטיביות, הוא תשוש, משהו דפוק בו, סובל מילקוי מאורות, אין בו את ההיגיינה המינימלית... הוא פולני, מרוקאי, אשכנזי, ספרדי, תימני... מקור כל הביטויים האלה הוא בתמונת מצב נתונה שהבחננו בה וגזרנו ממנה את עמדתנו על איש זה או אחר, ואם-כן האם כולנו עונים על הגדרת הגזענות? האם לא נגזר מהביטויים שהשתמשנו בהם כלפי אדם מסוים את עליונותינו על האדם הזה? האם כולנו אפוא גזענים בני גזענים?
ביטויים "נמוכים"
לא ולא רבותי, גזען הוא מי שמבחין בעקביות ניכרת באותה תמונת מצב אצל אותו האדם וכאילו "מחפש" אותו, ובונה על רצף התמונות הללו את עמדתו. וכאן עולה אחת הקושיות מאותם מאפיינים שעוסק בהם התלמוד: האם לא תיתכן כי אותה תמונת מצב תימצא אצל אותו האדם לזמן ממושך, ועל-כן אנו נבחין באותה התמונה שוב ושוב ונפיק בעקביות ניכרת את אותם הביטויים "הנמוכים" כלפיו? האם כולנו אפוא עונים על הגדרת הגזענות?
בשום אופן, משום שגזען הוא מי שמחפש בעקביות ניכרת את אותה תמונת מצב אומללה - ולא בלבד אצל אותו האדם כי אם אצל משפחתו, שכונתו, שבטו, קבוצת מוצאו... הוא מחפש ומוצא את אותה תמונת המצב, ולמעשה הוא לא "מבחין" כי אם "מחפש", וכאן אני עונה על קושיית הגמרא בלאו מוחלט: לא ייתכן כי אותה תמונת מצב עגומה תימצא בעקביות אצל אותו האדם ואותו השבט ואותה הקבוצה לזמן ממושך; לא ייתכן.
לא ייתכן כי כל חברי הקבוצה עצלנים, או שקרנים... לא ייתכן כי כל התימנים קמצנים והערכה זו מקורה באמירה גזענית. לא תיתכן אבחנת "התשישות" בעדה שלמה ולדעתי גם מחקר לא יכול להתיימר כי עלה על אבחנה כזו. לא ייתכן כי כל אחד ואחד מחברי הקבוצה תשוש או דפוק או סובל מליקוי מאורות, יהיה מוצא קבוצתו אשר יהיה. ייתכן מאוד כי אדם מסוים אינו מבחין בצרכים ההיגיינים המינימלים שלו, ויתכן עוד כי מספר אנשים בצלמנו ובדמותנו אינם מבחינים בצרכים ההיגיינים המינימלים שלהם, אך לא תיתכן האבחנה הגורפת כי קבוצה שלמה של עולים ממוצא מסוים אינם מבחינים בצרכיהם ההיגיינים המינימלים. מאידך-גיסא תיתכן גם תיתכן תמונה גורפת של מחסור בחומרי ניקוי לקיום הצרכים ההיגיינים המינימלים, כמו בתנאי הקליטה של מחנות הצריפים לעולי שנות החמישים, הידועים כמעברות ששימשו את העולים.
אלה הם איפא מאפייני הגזען באשר הוא:
עיוור מרצון
אדם מהשורה יכול "להבחין" בתכונה עגומה אצל אדם אחר, בעוד הגזען "מחפש" את התכונה הזו, זאת כי בכוונתו לאבחן אותה מראש בקבוצה שלמה ולא באדם מסוים כאשר אין ולא תיתכן תכונה עגומה שתאפיין קבוצה שלמה; גם חוקר עם כלי מחקר שמבקש לתהות על קנקנה של קבוצה אינו יכול להדביק בכל חבריה תכונה נתונה, מלבד התכונות הפיזיקליות התורשתיות. וכפי שצויין, לא ייתכן כי כל החברים הנמנים על קבוצה מסוימת עצלנים הם או שקרנים; לא ייתכן כי כל הקבוצה התימנית קמצנית; התשישות או העדר ההיגיינה המינימלית לא תדבק בקבוצה שלמה על כל חבריה, אין בנמצא היתכנות כזו. על-כן ניתן לקבוע כי גזען הוא עיוור מרצון, זאת כי הוא רואה את מה שלא ניתן לראות, ובנוסף הוא שוטה וגם אוויל והפעם לא מרצון, זאת כי הוא מאמין באמת ובתמים כי קיימים גזעים עליוניים אשר הוא נמנה עליהם ולא במקרה, וכן קיימים לעומתם גזעים נחותים – וחייב להיות להם קיום אחרת זכות עליונותו תישלל.
לאור התובנות שלעיל אני מבקש לעבור בפרק הבא אל תקופת קום המדינה ולהביא מבחר מציטוטיו של בן-גוריון, או אז לתת לכם להחליט אם הציטוטים מעידים על בן-גוריון האיש המעשי שלצורך השעה עמד על האבחנות המדויקות, או שמעידים על נפש שחשה את הצורך להמחיש את עליונותה באמצעותן של ישויות נחותות ממנה.