העדה המוסלמית בארצות הברית תהיה בעוד שני עשורים קהילת המיעוט הדתית השנייה בגודלה בארה"ב, במקום הקהילה היהודית. זהו התרחיש של מכון "פיוּ" - מכון עצמאי רב מוניטין בסקרים ובתרחישים סטטיסטיים. דיווח זה התפרסם באתר של הקונגרס היהודי העולמי.
לפי נתוני המכון מספר האנשים שמגדירים עצמם יהודים בארה"ב הוא 5.7 מיליון. מספר המוסלמים שחיים כיום בארה"ב הוא 3.3 מיליונים.הם מהווים אחוז אחד מכלל האוכלוסייה בשעה שאחוז היהודים הוא 1.8% .ממצאים אלה של המכון הם חלק מתרחיש דמוגראפי של קבוצות דתיות בארה"ב. התחזית האחרונה של המכון היא שהאוכלוסייה המוסלמית תגדל מהר יותר מאשר האוכלוסייה ההינדית, והרבה יותר מאשר האוכלוסייה היהודית. זה יקרה הן בשל הגירה והן בשל ריבוי ילודה, ולכן הצפי הוא כי בעוד שני עשורים המוסלמים יהוו 2.1% מכלל האוכלוסייה בארה"ב, ויהוו קבוצת המיעוט הדתית השנייה בגודלה באמריקה.בני הדת הקתולית מהווים כ-20% פחות ממחצית של הדת הפרוטסטנטית.
עם זאת יש לשער שגם במישור הדתי הנוצרי יחולו שינויים דרסטיים, בהרכב האוכלוסייה של ארצות הברית. וזאת בשל ההגירה ממדינות דרום אמריקה, שכבר עכשיו מהווים התושבים ממוצא הלטינו - אמריקני קרוב למחצית האוכלוסייה בארה"ב, וכן מארצות אסיה והמזרח התיכון..
ההשפעה על ישראל שלושה גורמים דומיננטיים היו הבסיס ביחס של אזרחי ארה"ב אל היהדות בכלל ואל ישראל בפרט. המתיישבים הלבנים הראשונים האמינו בתנ"ך, לאמור גם בברית הישנה ובמעמד היהודים בהיסטוריה האנושית . ההגירה המסיבית של היהודים לאמריקה בראשית המאה ה-20 הפכה אותם לגורם חשוב בכול התחומים מעבר לאחוז שלהם באוכלוסייה. במרוצת הזמן השדולה היהודית בוושינגטון "הוועדה הישראלית אמריקנית לענייני ציבור" הידועה כ-"אייפאק" נחשבה כשדולה החזקה ביותר על גבעת הקפיטול בהשפעה על חברי הקונגרס למען ישראל. ולבסוף מדינת ישראל נחשבה בעיני האמריקנים כסמל לדמוקרטיה באזור של משטרים רודניים.
במציאות של המאה ה-21 חל פיחות ניכר בגורמים הללו. הציבור האמריקני הוא כיום ציבור מעורב, לא רק של שחור ולבן אלא גם מדרום אמריקה מאסיה ומהמזרח התיכון, לאמור המשקל של פרוטסטנטיות לבנה הולך ויורד. בקרב הדור היהודי הצעיר יש מצד אחד התבוללות ומאידך - גישה הרבה יותר קריטית לישראל מעבר למשותף של הדת. ולבסוף מתברר שגם כמותית, הקהילה היהודית באמריקה תרד מגדולתה.
כמי שעוקב אחר ההתפתחויות החברתיות והפוליטיות בארה"ב, קשה להתעלם מן המעבר האטי אך המתמיד של הדור החדש בהתרחקות מן השמרנות וקפיטליזם והמעבר לליברליזציה, ואף לסוציאליזציה מבית מדרשו של הסנטור ברני סנדרס. סנדרס מגדיר עצמו כסוציאליסט וזוכה לאהדה הולכת וגוברת בקרב הציבור הדמוקרטי. השינוי חל בתחומים רבים, כלכליים, חברתיים, ערכיים.המורשת שמשאיר הנשיא אובמה בתחומים אלה, אף שלא בכולם זכה בהצלחה בשתי תקופות נשיאותו, הזרעים ינבטו במהלך הזמן. ארצות הברית תהיה שונה.
המסקנה המתבקשת היא שהמשענת המסורתית של ישראל בארה"ב, שבמידה רבה מאוד שמרה על ישראל, על כלכלתה, על בטחונה ועל מעמדה בעולם, לא תהיה עוד כפי שהיינו רגילים לה. אם נוסיף לכך את אירופה, הרי על כף המאזניים תהיה דמותה של ישראל. אם היא תהיה דמוקרטית, על כול המשתמע מזה, בפנים וביחס אל הפלשתינים כמדינה שכנה, היא תהיה גם יהודית ותזכה לאהדה ולתמיכה של הכוחות החדשים בעולם. והיה וזה לא יקרה הרי שהגורמים הישנים, שישראל בנתה עליהם לפני הקמתה כמדינה ואחרי כן, קרוב ל-70 שנה, יאבדו באורח משמעותי את היכולת שלהם כשמשענת לישראל.