גם במאה ה-21 עדיין לא נמצאה תרופה למחלת השפעת. מדי חורף בחורף היא חוזרת ומתפרצת כמחלה עונתית, ותוקפת רבים ללא הבחנה. למען הגילוי הנאות מן הראוי להודות שלא מעטים מאיתנו מתקשים בכלל להבחין בין תסמינים של שפעת לבין תסמיני הצטננות רגילה. אפילו רופאי קופות החולים טועים לא אחת באבחון הנכון, בשל הדמיון הרב ביניהם.
השפעת היא מחלה זיהומית הנגרמת מנגיף, ותסמיניה קשים לאין ערוך מאלה של סתם הצטננות. בדרך כלל היא מלווה בחום גבוה, כאבי-שרירים, עייפות ובחילה, כאבי-ראש ושיעול, אובדן-תיאבון ותחושה כללית רעה..
בהבדל מהצטננות רגילה, שאינה אלא דלקת חריפה של הלוע העליון והאף - תוקפת השפעת את דרכי הנשימה, ובשל כך פגיעתה גם רעה ממנה וגוררת את קורבנותיה ליפול למשכב. אצל מבוגרים היא כרוכה באובדן של ימי-עבודה, ואילו אצל ילדים - בהפסד של ימי-לימודים.
עדיפות לחיסון נפגעי השפעת, החשופים בעיקר לסיכוני-]הסתבכות, הם ילדים וקשישים כאחד. החיסון הניתן כנגד שפעת הוא, אומנם, בחזקת הימור רפואי, משום שאין בו כדי להבטיח במאת האחוזים את מניעתה של המחלה. עם זאת, ערכו של החיסון לא יסולא בפז, באשר יש בו כדי להקטין, במידה משמעותית, את סיבוכי המחלה. גם אם נדבקת - חזקה עליך שהחיסון שקיבלת ימנע ממך סיבוכים אפשריים, ותסמיני השפעת יוותרו אז קלים.
זו גם הסיבה לכך שמומלץ, בכל מקרה, להתחסן. שהרי תופעות הלוואי, אם בכלל, הן קלות, ועדיפות לאין ערוך על הסכנה הנשקפת מהימנעות מחיסון. הסירוב להתחסן הוא לכן קלות-ראש.
זה בדיוק המקום והזמן לטפוח על שכמו של שר הבריאות,
יעקב ליצמן, שנטל על עצמו את היוזמה הברוכה לחסן, החל בתחילת השנה הבאה, את ילדי המדינה מנגיף השפעת. אחרי ככלות הכל, אין להתעלם מכך שהמחלה הקשה פוגעת בראש ובראשונה רק בהם, וגורמת לכך שגם המבוגרים שבינינו יידבקו בעטיים.